נכנסתי לשטח בית הספר, ראיתי שם בנות עם תלבושת אחידה, בנות סנוביות שלא אכפת להם מהבית ספר בכלל רק מהבנים, בנות שלא אוהבות להתבלט, ואני למשל, מהדוגמה השלישית.
" תראי אותה, חזרה לעוד שנה " אמרה אשלי לחברתה הטובה מייגן.
" היי ג'סיקה ? " צעקה לי אשלי מאחורי.
שמעתי אותה אבל לא רציתי לריב איתה עכשיו.
" פרצוף מעוך? " היא המשיכה להעליב אותי.
" אל תעני לה ג'סיקה, תתעלמי, יהיה יותר טוב לשתיכן". חשבתי
" את לא מדברת הא?" , היא בעטה לי ברגל ונפלתי היישר על הבגדים שלי .
אשלי ומייגן צחקו וכך התווספו עוד כמה עשרות ילדים שהתחילו לצחוק על הדמות השוכבת ברצפה, שזו אני.
הרגשתי שהעולם מתפרק, אף אחד לא קם כדי לעזור לי , הם פשוט המשיכו לצחוק.
" איך זה עכשיו ? זונה " אשלי גיחחה.
התרוממתי מהרצפה בכובד רב כי כל גופי כאב מהנפילה אך אשלי שמה עליי את רגלה על גבי ונפלתי שוב.
פני הפכו לצבע ארגמן מצחקוקי הילדים ועלבנותיהם, בגדי היו מאובקים ומלכולכים, פני היו רטובות, וכל גופי כאב.
אך הצלצול הגואל גרם לכולם להסתובב ולחזור לכיתות.
קמתי בזהירות וראיתי את כולם נוהרים לכיתותיהם, ורק אני על הרצפה, ואף אחד לא בא לעזור לי .
" יופי ג'ס , יום ראשון ללימודים, שנה אחרונה שלך, ועדיין מתנהגים אלייך כמו זבל." חשבתי לעצמי בעת שאני בוכה.
"את סתם תהרסי את הפנים שלך אם תמשיכי לבכות " משהו אמר מאחורי, לפתע ראיתי יד נשלחת כדי לעזור לי לקום.
נלחצתי , פחדתי שאם אני אענה לו ואשלח את ידי בחזרה , אשלי תחזור , ואיתה כל בבית ספר והצחקוקים, והאדמה הרטובה מדמעות.
קמתי בעצמי ואמרתי " זה בס.. ", התרוממתי וראיתי ילד שלא הכרתי, שיערו היה חום וענייו כחולות גדולות, ריסייו היו ארוכים וגופו היה שרירי וחסון, הוא היה מושלם, חיוכו גרם לי להסמיק במקצת.
הוא תפס במרפקי ועזר לי להתרומם " תודה " אמרתי , מורידה ממנו את העניים כדי לא להיות מובכת. לא הייתי רגילה בכלל שבאים לעזור לי.
" אין בעייה " הוא צחק, " את בסדר? " הוא שאל מודאג.
" כן , אני רק הולכת הביתה עכשיו " אמרתי לו ושחררתי את ידי ממנו.
" אבל למה? הלימודים רק התחילו " הוא שאל מופתע.
כשהרמתי את פניי אליו הוא נראה נדהם .
הסמקתי במבוכה והלכתי לכיון הרכב שלי, אך הייתי יכולה עדיין לראות שהוא בא אחריי.
זה היה מביך, למה הבן המושלם הזה צריך לראות אותי ככה ?
הכנסתי את ידי לכיסי כדי להוציא את המפתחות ונכנסתי לאוטו.
לפתע הוא נשען על החלון והתבונן בי.
התרחקתי קצת " מה ? אל תסתכל , אני נוראית "
" את ממש לא " הוא אמר בשקט.
הנעתי את האוטו ונסעתי משם מהר בלי שום שלום או תודה.
הו.. אני הולכת לזכור אותו להרבה זמן