הסתכלתי עליו.
עצבני מתמיד, טיפה קטנה התגלגלה במורד מצחו, פניו מורכנים ואדומים, יכולתי להבין שהוא עוד רגע יבכה .
" אני רוצה לראות את הפאקינג מכות האלה " הוא לחש בצרידות.
" אדוארד " נגעתי בפניו " זה עבר, זה עבר ".
" משום מה אני לא חושב ככה" הוא הרים את פניו ודמעה קטנה ירדה במורד פניו.
הוא שבר אותי, ראיתי אותו בוכה, זה הרס אותי מבפנים.
לקחתי לו את היד והובלתי אותו לביתו.
הייתה שתיקה רועמת במשך הדרך, הרגשתי רע, חשבתי שעוד רגע אני הולכת להקיא.
כשהגענו לביתו הוא עזב את ידי והלך לחדרו, ללא מילה נוספת.
הרגשתי פגועה, אך הלכתי אחריו, נכנסתי למקלחת שבחדרו והתפרקתי.
בנתיים הורדתי את חולצתי ואת השורט ונשארתי רק עם הלבשה תחתונה.
על פניי היו סימני איפור מרוחים מתחת לעיניים, דמעות כמו נהר זלגו להם , ואני ? אני מסתכלת בדמות המכוערת במראה, שכל גופה מכוסה בסימנים כחולים.
רציתי לצאת אליו, לגעת בפניו, לומר לו שהכל בסדר.אבל לא יכולתי לעשות את זה , לא יכולתי לשקר לו ולומר שהכל בסדר.
לקחתי מגבת ועטפתי את גופי ויצאתי מהמקלחת.
הוא ישב שם, באותה הפינה, לא מרים את ראשו אליי.
" א..ני מצטערת " לחשתי מתייפחת.
הוא הרים את מבטו ואני הורדתי את המגבת והרכנתי את ראשי כדי שלא יראה את הסומק שצף על פניי .
בין רגע לרגע הדמעות נפלו על כפות רגליי.
ואז שמתי לב, אדוארד עומד לידי, מרים לי את הראש, מוחה לי את הדמעות.
הוא מתבונן בכל מכה בגופי, ואני רואה שקשה לו להסתכל.
" אני לא יכולה לשקר לך ולומר שהכל בסדר, זה ישאר לי לתמיד, צלקת, צלקות בכל הגוף, אולי זה לא כואב פיזית, אבל נפשית זה תמיד יכאב, תמיד יהיה שם סימן של הפסד" לחשתי.
הוא הרים אותי ממותניי, והשכיב אותי על המיטה.
זה היה מצב מביך מאוד, אני לבושה רק בתחתון וחזייה, והוא מעליי.
הוא התקרב אל גופי, ונישק בעדינות את הסימן הכחול בצווארי.
רעדתי.
הוא ירד יותר ונישק את המכה שליד חזי.
וכך הוא המשיך למטה יותר, וכל מכה שאי פעם חטפתי הוא נישק.
ואז הוא הסתכל עליי, מחייך חיוך קטן, ואומר את מה שתמיד רציתי לשמוע.
" אני אשמור עלייך " הוא לחש מתקרב אליי יותר.
" אני יודעת " מחיתי את דמעתו הקטנה .
הוא הצמיד את שפתיו לשלי, בעדינות וברכות.
לפתע פתחתי את עיניי, ושמתי לב שהוא גם מסתכל עליי.
ואז הבנתי, שנינו הבנו.
הסמקתי במבוכה והוא צחקק.
הייתי כמעט ערומה לידו.
" מצטערת " מלמלתי וקמתי מהמיטה אדומה כולי.
אך הוא משך את ידי והשכיב אותי חזרה " אני אוהב אותך, אוהב אותך כל כך " הוא קם למקלחת והביא את בגדיי.
" אני אוהבת אותך " לחשתי והתלבשתי במהירות.
" את הכי סקסית שפגשתי " הוא קרץ .
הסמקתי " לא .. אני לא "
" את לא רואה את עצמך בעיין טובה ! " הוא הכריז.
"אבל אני רואה עיין אחרת " הסתכלתי עליו.
" איזה עין ? " הוא שאל מופתע.
" העיניים שלך , הן הכי יפות וטובות שראיתי "לחשתי מלטפת את פניו.
" את האדם הכי מדהים שהכרתי, איי פעם " הוא החזיק בידי .
" אני לעולם לא אעזוב אותך, אני אגן עלייך עד סוף ימי. " הוא אמר בנימה רצינית.
האומנם?
