הוא תפס אותי כמו כלה וזרק אותי לבריכה, וכשיצאתי ממנה, לא יכולתי שלא לנשק אותו.
הוא היה הדבר הכי סקסי שפגשתי אי פעם.
ציירתי ציורים על חזו בזמן שהוא הרים אותי וכרך את רגליי סביבו.
" אני הולכת לנשף תחפושות עם ריין, ילדה שפגשתי אתמול " אמרתי מחוייכת.
לא היו לי חברות אף פעם, וזה הרגיש די נחמד .
" ברור אהובה, אני שמח שמצאת לך חברה " הוא חייך חיוך גדול ונישק אותו קלות על שפתיי.
**
יצאתי לריצה קלה, מרחיקה מחשבות לא טובות מראשי, אוזניות על אוזניי.
אדוארד הלך לקניות, מצחיק אותי.
התקדמתי לכיוון הספסל, וראיתי הרבה שקיות של אוכל עליו, ואדוארד יושב שם.
ואז קלטתי, אדוארד, אשלי, מתנשקים.
" אוי אלוהים " נרתעתי אחורה והנחתי יד על פי, הרגשתי מסוחררת.
הדמעות לא חיכו ופרצו החוצה.
הרכנתי את ראשי, ורצתי חזרה אל הבית, שבורה ומפורקת.
" הי הי הי " ריין תפסה אותי ביד " מה קרה ? "
הבטתי בה, כמו שועל שנפרד מאימו " קדימה בואי, יש מסיבה , זה ישחרר אותך " .
" עלינו אל חדרי שבביתו של אדוארד, והיא הוציאה לי שמלה אדומה קצרה, עם נעליי עקב שחורות .
התלבשתי באדישות, לא רציתי לצאת, לא רציתי לחיות.
היא הביאה לי מעיל שחור שהגיע עד לברכיים, ככה שהוא הסתיר את כל השמלה ואת ראשי.
את פניי עיטרו איפור עדין, ומעל מסיכת עיניים שחורה יפה.
ריין לבשה שמלה שחורה עד הרצפה עם נעלי עקב לבנות, ועל פניה היתה מסכה לבנה .
יצאנו במהירות מהבית, ונסענו במכונית של ריין.
כל הנסיעה רציתי לבכות, להוכיח לעצמי שאף אחד לא אוהב אותי.
כשהגענו, ראינו המון אנשים, אבל בתכלס לא רציתי רק לשבת במיטה ולבכות.
ריין גררה אותי אל רחבת הריקודים , ושם, תפס את מבטי, עייניו הכחולות של אדוארד.
מבטינו הצטלבו, אך הוא לא ידע שזו אני.
רציתי תשובות, אז התקרבתי אל אדוארד ומשכתי אותו לרחבת הריקודים.
הצמדתי אותו אליי, והוא בהלם.
" ומי את בדיוק? " הוא שאל מחוייך.
לא עניתי, אך רק חייכתי את החיוך הכי מזוייף שלי.
" אפשר לספר לך משו? לפרוק את יודעת " הוא שאל.
הנהנתי בראשי " היום, השארתי את חברה שלי, את כל חיי, השארתי בבית והלכתי לעשות קניות.
בדרך, ראיתי את החברה המגעילה שלה, והיא פשוט משכה אותי, העיפה את כל השקיות של הקניות על הספסל ונישקה אותי.
הרגשתי מלוכלך, מגעיל.
אבל כשנסיתי להתנתק ממנה היא פשוט משכה אותי שוב, התנגדתי כמה שיכלתי, אבל לא הצלחתי.
רציתי לספר לחברה שלי מה קרה, אבל היא כבר לא הייתה בבית.
אני מרגיש כלכך אשם, כלכך מגעיל, אני הולך לאבד את האחת שלי " הוא אמר בקול רועד, ודמעה קטנה נפלה על לחיו.
הסתכלתי עליו, הוא לא התכוון, היא הכריחה אותו, והוא בוכה.
נשברתי ופרץ של דמעות התחילו לרדת.
" ל.. למה את בוכ - " הצמדתי את שפתיי לשלו במהירות אך הוא התרחק מהר.
הורדתי את המסכה מפניי והוא היה בהלם " ג'..ס...יקה " הוא גמגם " אני כל כך מצטער, כל כך מצטער, אני אוהב אותך הכי בעולם, זה לא אשמתי, תאמיני לי, תסלחי לי " הוא נשבר.
בלי דיבורים, פשוט שוב נישקתי אותו, והוא רק תפס אותי חזק, מצמיד אותי אליו, כאילו אני הדבר הכי יקר בעולם, כאילו אני אוייר לנשימה.
