" מ..ה ?" גמגמתי.
" אתה רוצה שנגור ביחד ? זה לא, לא מוקדם מדי? אתה יודע, זה לא שאני לא רוצה , אני פשוט חוש- "
נקטעתי כשהוא צעק " ג'ס תנשמי ! " .
שתקתי מובכת " סליחה " .
הוא צחקק " את חמודה שאת ככה " הוא קרץ ואני הסמקתי.
הוא תפס אותי מהמותניים והושיב אותי על ברכיו.
" אני פשוט מפחד שתשארי לבד, ויש לי עוד 3 חדרים ריקים, את פשוט יכולה להיות איפה שבאלך " הוא גירד בראשו והסמיק קלות " ואני אוהב שאת לידי " .
לא יכולתי שלא לחייך , הוא היה כלכך מקסים " א..אני לא יודעת, אני לא רוצה להיות דבק אלייך " לחשתי.
הוא היה נראה עצבני " את מה? את רצינית? " הוא הרים אותי והשכיב אותי על המיטה כשהוא מעליי , ואני מובכת ומסמיקה כל כך מהסיטואציה " את ממש לא דבק ! תביני את זה ! אני חיכיתי לך 3 שנים ועכשיו את לא תגידי שאת דבק ".
" אדוא- " הוא ריסק את שפתיו על שפתי, הן היו חמימות ונעימות, גורמות לליבי לעקצץ ולבטני להתהפך.
לאחר דקה של נשיקה סוערת התנשמנו שנינו והוא רק מחייך חיוך גדול " את מושלמת " .
שפתיי נמתחו לחיוך שלא ידעתי שהוא קיים אצלי.
" והחיוך שלך, טוב זה משהו שממכר אותי , תחייכי תמיד ! " הוא הכריז.
לא יכולתי שלא לצחוק " אתה כל כל חמוד " ליטפתי אותו בלחי.
" אז מה את אומרת? את תגורי איתי? " הוא התחנן.
" זה אומר שצריך לארוז לא ? " חייכתי .
הוא קפץ מהמיטה מאושר " יש ! " ואז הוא הרכין את ראשו " זאת אומרת אני שמח שהחלטת, זאת החלטה נבונה " הוא צחקק.
" אז אולי אני אלך לשים את הדברים שלי במזודה ואשוב לבקר אותך במהרה? " צחקתי ולא הפסקתי לחשוב על זה שנגור באותו בית.
" תחזרי הכי מהר שאת יכולה !" הוא ביקש.
כשהגעתי לבית לא יכולתי שלא לחייך , זה בהחלט יום מדהים.
לקחתי מזוודה גדולה מהמחסן והלכתי לחדר.
פתחתי את דלת הארון הראשונה והתחלתי לשים את החולצות במזוודה, אך כשראיתי שכבר אין מקום החלטתי לצעוק לאדוארד שיעזור קצת .
התקדמתי לכיוון המרפסת וצעקתי " אדוארד ! "
לא עברה שניה והוא כבר התייצב במרפסת עם כוס לימונדה והוא צועק " כן אהובה ? " .
ואני רק צוחקת מהמצב המגוחך הזה " אתה יכול לעזור לי עם הבגדים בבקשה ? " שאלתי כמתחננת.
הוא נכנס לביתו בלי לומר מילה , תהיתי לרגע אך מיד שמעתי דפיקות דלת.
" פתוח " צעקתי.
הוא נכנס לחדרי והסתכל על המזוודה בחשש " רגע, אלה , אלה רק החולצות שלך? " הוא גמגם.
צחקתי " כן , ולכן אני צריכה שתעזור לי לארגן ".
הוצאתי את כל הבגדים מהמזוודה והתחלתי לסדר מחדש, בעוד הוא בוחן כל בגד שלי.
" אני חושב שנקח את המזוודה בנתיים לבית שלי " הוא התבונן במזוודה המנופחת מלאה בחולצות וכמה שורטים .
הוא סחב את המזוודה איתו ויצא מהחדר לכיוון ביתו, בעוד אני מחכה בסבלנות על מיטתי.
לאחר 3 דקות בערך הוא חזר והמזוודה ריקה.
ושוב , העמסנו מכנסיים ונעלים ועוד כמה דברים.
לבסוף סיימנו לרוקן את הארון שלי ונכנסתי לחדרי החדש.
הוא היה גדול, גדול מאוד אפילו, עם ארון ענקי, שכל בגדי היו מסודרים להפליא בו.
את הנעליים הוא שם בתוך כוך בארון שהיה מתאים לנעלים, ואת השמלות הוא תלה במתלה הגדול שהונח בקצה החדר.
הוא חיבק אותי מהמותנים " מה את אומרת על חדרך החדש? "
*--- רק רציתי לומר תווודה על התגובות שלכןן זה עוזר לי מאוד, אבל משום מה אני לא מצליחה להגיב.. אז תהנוווו ---* וסליחה שזה כזה קצר אין לי זמן -,-
