נכנסתי לבית במחשבות מטריפות, שהובילו אותי כל הזמן.
" איך? איך הוא ידע שבכיתי אתמול, אני הייתי לבד " אמרתי בהיסוס.
" אם הוא שמע אותי בוכה, ואני די בטוחה שלא, אז הוא שמע אותי גם שרה ? " נלחצתי קצת.
לא רציתי שהוא ישמע אותי שרה , אוי אלוהים והייתי נראת זוועה.
לקחתי את האוזניות שלי וישבתי במרפסת.
" מפה רואים הכל, וזה מושלם " אמרתי מתבוננת בנוף.
" hurt bitch fast, color and promiens, how to bi breve.. how can i love when i ofried.. "
שרתי.. והדמעות שוב החלו לבצבץ בעיני.
~נקודת המבט של אדוארד ~
"אלוהים, תן לי סימן !! למה זה כל כך קשה לדבר איתה ? " אמרתי מיואש
לקחתי את הגיטרה וישבתי במרפסת והסתכלתי לכיוון ביתה.
ואז, ראיתי אותה, כל כך יפה, והקול שלה ממכר אותי, אני יכול לשמוע אותה כל היום, היא מדהימה, יושבת ושוב בוכה, אם רק תדע שאנחנו שכנים, היא תכנס לבית שלה, ואז אכלתי אותה .
אז החלטתי לעשות זאת בדרך אחרת.
התחלתי לנגן, לנגן את השיר שהיא שרה, ולשיר ביחד איתה.
~נקודת המבט של ג'סיקה ~
הרמתי את ראשי וראיתי אותו, יושב במרפסת, בדיוק כמוני, שר ומנגן, 2 מטרים ממני.
קמתי מהר מהמרפסת כדי להכנס לבית, שלא יראה אותי בוכה, אבל הוא צעק," לא בבקשה ג'סיקה, אל תלכי, אני מצטער, באמת מצטער, אבל אל תכנסי לבית שלך עכשיו " הוא התחננן מסתכל עליי בעיניו היפות והמהפנטות.
" איך לא ידעתי שאנחנו שכנים? " אמרתי בהיסוס.
" את רוצה לקפוץ אליי ונדבר? " הוא שאל והראה פרצוף מתחנן.
הסמקתי, לבוא אליו לבית? לחדר שלו? לדבר איתו?
זה אפעם לא קרה לי, אך הוא קטע את מחשבותיי .
" אני לא נושך, אני רק רוצה שנכיר, כי לא נתת לי להזמנות ! " הוא צחק.
הצחוק שלו אלוהי " א.. בסדר , עוד חצי שעה? " שאלתי אותו מהססת.
" למה חצי שעה ? תבואי עכשיו ! " הוא דרש.
" לא, לא לא לא , ממש לא , אני לא יוצאת מהבית ככה ! " אמרתי בהחלטיות.
" אויש נו באמת " הוא אמר וגיחך " תבואי מצידי רק בחזיה ותחתונים את עדיין יפה "
עכשיו ממש הסמקתי " א.. טוב אני רק יחליף ואני אבוא " אמרתי בסוף
יכולתי להשבע שראיתי אותו אומר יש .
הוא חייך חיוך גדול " אני מחכה לך ! "
