ידעת שזה זמני

פרק 25

השבוע הזה עבר מהר ובכולו הייתי צמודה לנתנאל כולם שמו לב לזה אבל אף אחד לא אמר כלום.
ליאב נפרד מחברה שלו ועכשיו הוא עם אגם.

״תנמיך קצת אני רוצה לישון״ לין מבקשת מתום, אנחנו בדרך חזרה הבייתה ואני תום, לין ונתנאל נוסעים ביחד. תום נוהג נתנאל יושב לידו ואני ולין יושבות מאחור.

לין מתמקמת עליי ולאט לאט היא נרדמת, אני מניחה את הראש על החלון בתקווה להירדם, אני עוצמת את העיניים ואחרי כמה דקות אני שומעת את תום.

״הם נרדמו?״ הוא שואל את נתנאל בקול שקט ומנמיך לגמרי את המוזיקה.
״כן״ נתנאל עונה לו לאחר כמה שניות שאני מניחה שבהן הוא הסתובב כדי לראות אם נרדמנו.
״אז מה אחי?״ תום שואל אותו ואני מקשיבה לשיחה בעיניים עצומות.

״מה אחי״ נתנאל שואל אותו לא מבין.
״אתה ועומר?״ תום שואל במעט חשש, ואני נדלקת.
״מסובך״
״תסביר״

״קשה לי בחורה אחת, אני לא רוצה לפגוע בה״ נתנאל אומר ומשהו בי מתרכך.
״אבל כבר הייתם ביחד״ תום אומר ואני שומעת את נתנאל נאנח.

״לא בדיוק היינו ביחד״ נתנאל אומר בחשש.
״זה היה סתם כי איזה מישהו אחד הציק לה, היא רצתה שנשחק אותה זוג אבל היא לא יודעת שפיצצתי אותו מכות אחרי שידעתי על זה אז בכל מקרה הוא לא היה מתקרב אליה״ נתנאל מסביר את עצמו ואני בהלם! הוא ניצל אותי?

״אז סתם המשכתם לשחק אותה זוג? אם היא הייתה יודעת היא לא הייתה ממשיכה עם זה״ תום אומר.
״היה לי כיף איתה, לא רציתי לאבד את זה״ נתנאל אומר בקול שקט ואני מרגישה איך הלב שלי מתמלא.

״יא בן זונה אז ניצלת אותה״ תום אומר בכעס ואז אני שומעת רעש של כאפה.
״תירגע דפוק לא עשיתי איתה כלום״ נתנאל מרים קצת את הקול ואני מרגישה את לין זזה עליי, אני מקווה שהיא לא תתעורר כי אז הם יפסיקו את השיחה ואני רוצה להמשיך לשמוע מה הם אומרים.

״אח שלי אתה יודע כמה אני אוהב אותך אבל אם תפגע בילדה שלי אני קורע אותך מכות״ תום אומר ואני מחייכת לנוכח המילים שלו.
״הילדה שלי״ נתנאל מתקן אותו ואני מרגישה איך הלב שלי פועם בחוזקה.

״סוף סוף״ עדן נאנח כשאנחנו נכנסים לבית.
״מי ישמע אותך יחשוב סבלת״ אני צוחקת והוא מעלה את המזוודות של שנינו.

״התגעגעתי לאמא״ הוא אומר ואני מחייכת.
״איפה היא באמת?״אני שואלת כשאני רואה שהיא לא בבית.
״אצל דינה, היא צריכה לבוא עוד מעט״ עדן אומר ואני מבינה שהוא דיבר איתה.

עדן מעלה את המזוודה שלי ומכניס אותה לחדר שלי.

אני מתיישבת על המיטה אחרי שסידרתי את כל הדברים שבמזוודה, אני שומעת צעקה מלמטה וישר קמה מהמיטה.
״ילדים״ הקול של אמא שלי צועק מלמטה ואני ועדן ישר יורדים למטה וקופצים עליה בחיבוק.

דיברנו כמעט שעה וסיפרנו לה הכל ואז היא הכינה לנו לאכול.
״מה יש בינך לבין נתנאל?״ עדן פתאום שואל קצת בשקט כדי שאמא לא תשמע.

״כלום״ אני פלטת ומשחקת עם האצבעות שלי.
״את אוהבת אותו?״ הוא שואל ואני לא יודעת מה לענות.
״נראה לי״ אני לבסוף אומרת ונאנחת.

הוא מניח לי ולא שואל יותר שאלות ואנחנו ממשיכים לראות את הסרט ששודר בטלוויזיה.

״אבא שלכם התקשר״ אמא שלי פתאום פולטת כשאנחנו אוכלים.
ראיתי את המבט של עדן שהיה כועס, אמא שלי שמה את ידה על שלו.
״מה הוא אמר?״ אני שואלת אותה והיא מסיטה את מבטה אל עדן.

״הוא רוצה שתבואו אליו כל החופש״ היא אומרת ובוחנת את התגובה של עדן.
״תבואו? גם אני?״עדן שואל טיפה בזלזול.

״כן״ היא אומרת ודממה שוררת בחדר. רק הרעש של הסכום שמתנגש בצלחת נשמע.
האמת? אני לא רוצה לטוס לאבא לכל החופש, כיף לי פה עם כל החברים שלי ובכלל לא דיברתי עם אבא כבר כמעט שלושה חודשיים.

עדן מסיים במהירות את האוכל, מפנה את הצלחת שלו ומיד עולה לחדר שלו.
אני מסיימת מיד אחריו ועולה בזריזות לחדר שלו.
״מה יש?״ אני שואלת כשאני מתיישבת לידו במיטה.
״לא רוצה קשר לבן אדם הזה״ הוא אומר בכעס ואני מלטפת את שיערו.

״הוא אבא שלך״
״אבא בתחת שלי, אחרי מה שקרה עם נדב ההתנהגות שלו והחוסר אמון שלו כלפיי אני לא יכול לראות אותו״
אני שותקת, לא יודעת מה להגיד, הוא צודק.

אנחנו שוכבים ככה בשתיקה כמה דקות עד שאמא נכנסת לחדר ומסמנת לי לצאת ולהשאיר אותם לבד לדבר.
אני נכנסת לחדר שלי ורואה שתום שלח הודעה באחת הקבוצות שלנו אם אנחנו רוצים לצאת היום. ראיתי שעדן ונתנאל ענו בחיוב והשאר לא ענו.

אין לי כוח לצאת היום אני מעדיפה לשבת ולראות האנטומיה וזה מה שאני עושה.
אני יורדת למטה ולוקחת גלידה מהמקפיא ועולה בחזרה לחדר.

הדמעות חונקות אותי ואני כבר לא מתאפקת ובוכה, אני מרגישה איך הלב שלי נשבר. אני שונאת פרידות, למה היא הייתה חייבת למות? אחרי כל הסבל שהיא עברה?

הדלת נפתחת ומולי עומד נתנאל מביט בי במבט דואג. אני ממהרת לנגב את הדמעות אבל אני לא מצליחה ופורצת בבכי.
הוא מתקדם אליי ועוטף אותי בחיבוק אוהב.

״מה קרה?״ הוא שואל בדאגה ומלטף את שיערי.
״לקסי מתה״ אני ממלמלת ואז שומעת אותו צוחק.
אני מביטה במסך ורואה את מארק בוכה ואני בוכה ביחד איתו.

״הם היו הזוג האהוב עליי בכל הסדרה המטומטמת הזאת״ אני כועסת שהרגו את הדמות שכל כך אהבתי והתחברתי אליה.
״זאת רק סדרה״ הוא מנסה להרגיע אותי אך זה לא עוזר.
״מה אתה עושה פה״ אני שואלת ועוצרת את הפרק הארור הזה.
״אנחנו יוצאים ורציתי להגיד לך שלום״ הוא אומר ומנגב את הדמעות האחדות שנשארו כל פניי.

הוא לוקח את הכפית מהיד שלי ואוכל מהגלידה שכמעט ונגמרה.
״שלום״ אני מחייכת אליו והוא מתקרב ומניח לי נשיקה על הלחי, אני מרגישה איך הלב שלי מתחמם ואני מושכת אותו לחיבוק.

״אולי תישאר פה ותראה איתי סרט?״ אני שואלת בהיסוס מצפה לשמוע תשובה חיוב.
״נתנאל יאלה״ אנחנו שומעים את עדן צועק מלמטה קוטע את נתנאל מלענות לי.

״בפעם אחרת חיים שלי״ הוא מנשק אותי על המצח ויוצא מהחדר משאיר אותי לבד, מול המסך ששידר את הנורא מכל עבורי באותו הרגע.