פרק 32

7.5K 436 81
                                    

אני עומדת מול המראה ומביטה בהשתקפות שלי. חליפה שחורה המורכבת מגופית בטן וחצאית מיני עוטפת את גופי, עקבים אדומים גבוהים על רגליי ושיערי נח בגלים עדינים על גבי.

פניי מאופרות בעדינות כי ידעתי שהיום אני הולכת להזיע הרבה ולא רציתי שכל האיפור ימרח

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

פניי מאופרות בעדינות כי ידעתי שהיום אני הולכת להזיע הרבה ולא רציתי שכל האיפור ימרח.
אנחנו יוצאים למועדון וכשאני אומרת יוצאים אני מתכוונת אליי אל לין, אגם וליאב. הרבה זמן לא יצאנו ארבעתנו. 


׳אני למטה׳ ההודעה נשלחת מליאב ואני משפריצה מהר בושם ולוקחת את התיק השחור שלי שאת התוכן שלו אירגנתי לפני ויורדת למטה.
אני יוצאת מהבית הריק ונועלת את הדלת, אמא שלי הלכה לסבתא שלי ועדן כנראה עם הבנים.


אני נכנסת לאוטו של ליאב והריח של הבושם שלו עוטף אותי. אני מנשקת ללחי שלו וחוגרת את עצמי.
האווירה באוטו הייתה כיפית וכל הנסיעה עברה בשירים ובצחוקים. הרבה זמן לא יצאנו רק אנחנו והאמת שזה היה חסר לי.
אנחנו מגיעים למועדון וחבר של ליאב מכניס אותנו בלי תור. 


המועדון היה ענק, בחיים לא הייתי פה אבל ליאב כל הזמן המליץ לנו ללכת אלי אז הנה, אנחנו פה.
שיר טראנס מוכר התנגן ואני זורקת את התיק שלי אל ליאב ומושכת איתי את לין ואגם שגם הם משאירות אצל ליאב את התיק.
אנחנו מתקדמות אל עבר רחבת הריקודים שהייתה עמוסה ביותר וקופצות לצלילי הטראנס.

אני מרגישה גוף קטן נצמד מאחוריי ורואה את לין מחזיקה בידה כוס עם נוזל צהוב שאני מניחה שזה וודקה עם אקסל. אנחנו רוקדות צמוד אחת לשנייה מושכות המון מבטים של גברים חרמנים שעומדים באמצע הרחבה ללא תזוזה כמו עמודים.

הדופק שלי בשמיים מרוב הכמות הפעמים שקפצתי, השיער שלי כבר מזמן אסוף לפקעת מבולגנת שאותה מחזיק קליפס קטן שהיה לאגם בתיק. השעה כבר שלוש ורבע ואנחנו יוצאים מהמועדון היה לי כיף והרגשתי ממש משוררת, בלי להתעסק בכל הבלאגן שלי עם נתנאל. לא סרקתי את המועדון בידיעה שאני אפגוש במבטי את נתנאל אוחזק באיזה בלונדינית יפייפיה ויגרום לי להתעצבן, באמת נהנתי. 


אני מרגישה כאילו אני דורכת על זכוכית ולכן אני מחליטה להוריד את העקבים הלא נוחים ומחזיקה אותם ביד.
״אני רעבה כל כך״ אגם מקטרת כבר בערך חצי שעה.
״מה בא לכן לאכול?״ ליאב שואל שאנחנו נכנסים לאוטו ואני מרגישה הקלה על הגב שלי כשאני מתיישבת על הכיסא הנוח. 

ידעת שזה זמניWhere stories live. Discover now