Forbidden Relationship

פרק 50-

"מה עכשיו עושים?"

לאנס ואני משכנו בכתפנו. השמיים סוף סוף התחילו להחשיך והאורות מהמתקנים היו מודלקים מה שיצר נוף מדהים. קייסי, לאנס ואני עשינו סיבובים מסביב להכל כבר פעמיים. עלינו גם על כמה מתקנים. עכשיו לקחנו הפסקה ואנחנו אוכלים- או לפחות אני אוכלת.

התפוח אדמה ביד שלי חימם לי את היד וזה היה נחמד כי היה קפוא בחוץ. הגיע הזמן ללבוש כפפות בלילה. לאנס וקייסי ישבו מולי והסתכלו עליי אוכלת. או לפחות לאנס הסתכל. העיניים של קייסי היו בכל מקום, פעורות ומתרגשות.

"אני רוצה לעלות על זה," קייסי הצביעה על מתקן שהיה נראה כמו ריצ׳רצ׳ של ג׳קט.

"גם אני," לאנס הגיב והסתכל על זה בחיוך. "מה איתך הולי?"

הרמתי גבה. "אתה צוחק עליי? אני לא רוצה למות."

לאנס וקייסי צחקו וגרמו לפנים שלי להתחמם.

"הולי, את מפחדת לעלות על כל מתקן שעוזב את הריצפה," לאנס הגיב וגלגל עיניים. "תחיי קצת."

"אני כן," אמרתי לו. "בכך שאני לא עולה על המתקן הזה."

קייסי צחקקה. "נו, זה לא יהיה כזה גרוע."

הנדתי בראשי. "לא."

"לא כיף איתך," לאנס הגיב.

"תראה, זה מתקן לשניים. אולי אתה וקייסי תעלו ואני אסיים את התפוח אדמה שלי," הצעתי והרמתי את התפוח אדמה שלי. "לא אכפת לי לחכות פה."

קייסי כיווצה את המצח. "הולי, אני לא רוצה לעזוב אותך."

"זה בסדר," הבטחתי לה. "ככה אני לא אצטרך לחכות לבד כמו לוזרית כשאתם תהיו על המתקן."

לאנס הנהן ונתן לקייסי מכה בצד. "בואי נלך, קייס."

"את בטוחה?" קייסי שאלה.

"זה סיבוב אחד," אמרתי לה. "זה לא כזה ביד גיל. אני יכולה להתמודד לבד לכמה דקות."

לאנס הצביע מאחוריי. "זה אולי יקח קצת יותר מכמה דקות. יש תור."

"אז כדאי שתזדרזו לפני שהתור יהיה ארוך יותר," הצעתי להם. "אני אחכה פה. אם אני אסיים לאכול ואתם עדיין לא תהיו פה, אני אחכה לכם ביציאה של המתקן."

אחרי עוד כמה דקות של לשכנע את קייסי, הם סוף סוף הלכו לעבר המתקן. נאנחתי בהקלה ואכלתי את התפוח אדמה שלי. מתקנים שעוזבים את הריצפה באמת לא בשבילי. רק להסתכל על זה גרם לי להיות חולה. חוץ מגלגל ענק אבל זה כבר סיפור אחר.

הסתכלתי על כל האנשים שעברו בזמן שאני אכלתי את התפוח אדמה שלי. מוזר מאוד, אבל עדיין לא נתקלתי במישהו מהבית ספר. זה יום שישי בלילה. אמור להיות פה מלא תלמידים, וראיתי רק אותי את קייסי ואת לאנס מהבית ספר. זה הרגיש מוזר.