אחרי הכל

פרק 9-good girls do bad things

הוספתי שיר לפרק ממליצה לקרוא איתו!❤️

~פרק 9~
״א...אדם?״ שאלתי בספק אם זה הוא כשהוא הסתובב עם הגב אליי.
״נטלי?״ הוא הסתובב בחזרה לראות אותי.

״מ..מה א..אתה עושה פה?״ גמגמתי את החיים שלי, הייתי בהלם מטורף, אני די בטוחה שבהיתי בו ארוכות.
״נטי?״ הוא ניפנף בידו למולי כדי שאצא ממצב הבהיה שלי.

״אל תקרא לי ככה״ התגוננתי.
״אני מצטער״ הוא השפיל את מבטו.
כדי לו באמת, אחרי כל מה שעברתי בגללו.

״אנחנו יכולים לדבר? אחרי הלימודים..״ הייתי יכולה להשבע שטיפת התחננות נשמעה בקולו.
״א..אני לא ח..״ התחלתי לסרב ״בבקשה?״ הוא קטע אותי.

היה לי קשה להסתכל עליו כל־כך.
״בסדר״ אמרתי לבסוף.
״אני לומדת בפנימית גרין תחפש אותי שם ב6״ אמרתי וזזתי משם.

****

נכנסתי לאוטו עדיין לא מאמינה למראה עיניי ממקודם.
הדלקתי את הרדיו והשיר ׳bad things' של meiko (הערת הכותבת-ממליצה בחום לתת צ׳אנס לשיר ולשמוע יחד עם המשך הפרק!!)

התחלתי לנסוע לכיוון הפנימיה, ולא הפסקתי לחשוב על החיים בבית הקודם.
כל הסבל שעברתי, חשבתי שנפטרתי מזה.

לראות את אדם פה ככה, זה.. זה שובר אותי.
הדמעות החלו לנזול עם המילים המפרקות של השיר שאיתן כל־כך הזדהתי.

׳good girls do bad things sometimes, but we get by with this'.
פשוט נסעתי במשך 15 דקות למקום היעד, הפנימיה.

ספוגה בדמעות שהרסו לי את האיפור הקליל השהנחתי היום בבוקר על פניי העדינות.
כשעצרתי מול הכניסה הורדתי את המראה הקטנה והתחלתי בלסדר את האיפור המרוח שלי.

כשסיימתי החלטתי להיכנס סוף סוף פנימה.
צעדתי אל הכניסה עם נקישות העקבים שלי ונכנסתי אל הקמפוס, גב מוכר היה מולי, מדברת עם השכן הזה שלי, אממ.. לוק נראה לי? לא? לוקאס! זה השם.

האישה הסתובבה אליי וברגע זה, הלב שלי צנח לתחתונים.
״ש..שרלוט?״ ראשי החל להסתובב.
״נטלי!״ היא חייכה את החיוך התחמן שלה.
ופה אני די בטוחה שהתעלפתי.

סורי שעכשיו הסיפור קצת לא מובן, הכל יתבהר בהמשך!
אוהבתתתתתת:)