לא דיברנו עוד כמעט באותו ערב אז החלטתי פשוט ללכת לישון, מתעטף בשמיכה שלי לפני שנרדמתי. למחרת בבוקר וולוו העיר אותי וארזתי את השמיכות שלי. המשכנו ללכת עד שהגענו לנחל שעבר ליד הדרך וטימה שכנעה את קטג'ק לעצור כדי שהם יוכלו להתרחץ ולהרגע. התפצלנו, הנשים הולכות לכיוון אחד ואני הלכתי עם הגברים לכיוון אחר ונכנסנו למים. בהיתי בבואה שלי בנחל, כמו שכבר ידעתי השער שלי היה שחור מוחלט שהיווה ניגוד כל כך קיצוני לשיער הבלונדיני שהיה לי פעם, אבל העיניים שלי והפנים שלי לא השתנו כלל, עדיין היו לי עיניים כחולות והפנים שלי נראו אותו דבר. רק השער שלי היה עכשיו שחור במקום בלונדיני. נהננו קצת מהמים של הנחל אחר כך יצאנו והמשכנו ללכת. בערך באמצע יום המחרת הגענו לעיר דייגים בשם נויקי ששכנה בעיקול נהר רחב ובלי לעצור הלכנו ישר אל בניין העירייה בו חיכה לנו כבר ראש העיר בחיוך רחב, הוא היה אדם שמן שלבש מקטורון מפואר והיה ניכר בו שלא עבד יום בחייו.
"שלום ג'ק, אני מקווה שיש לך חדשות טובות בשבילי."
קטג'ק חייך אליו חזרה, "כן, טיפלנו בביורן שצד בני אדם ובלהקה שלו, הם לא יפריעו לך יותר."
"נהדר, נהדר אני אסדר את התשלום שלכם בעוד רגע. איזה מטרד זה היה, הביורן הרי יודעים לא לצוד בני אדם."
קטג'ק המשיך לחייך, "אז זהו שהביורן מספר סיפור קצת אחר, הוא אומר שהאנשים שלך מצאו את הבת שלו נחה ביער ופצעו אותה. אז הוא פצע אותם באותה הצורה כעונש ואחד מהם פשוט מת מהזיהום "
"אוי ג'ק, הוא כנראה שיקר לך כדי להציל את עורו."
קטג'ק עדיין לא הוריד את החיוך מפניו, "ביורן לא מסוגלים לשקר אדוני ראש העיר, אתה אמור לדעת את זה."
ראש העיר הוריד את החיוך מפניו, "הבנתי, אני אגיד להם לא להתעסק עם ביורנים יותר אם הם מוצאים אותם."
קטג'ק נד בראשו עם החיוך על פניו, "האחת שהם פצעו היא לא ביורן רגילה אדוני, היא הביורנתת, היא כנראה תנטור טינה לאלה שפצעו אותה, ומנקודת המבט שלה אלה כל מי שחיים בעיר. כרגע היא עוד לא בוגרת מספיק אבל בקרוב היא תהיה חזקה מידי אפילו בשבילי כדי להתמודד איתה. במקומך הייתי מציעה לה מתנת פיוס ומתרחק מכל ביורן שאי פעם האנשים שלך ימצאו."
הבעתו של ראש העיר השתנתה למודאגת והוא נפרד מאתנו בחיפזון ורץ מחוץ לחדר, כנראה כדי לברר איזה סוג מתנה כדאי לתת לביורן.
בכל מקרה אנחנו קיבלנו את התשלום שלנו ויצאנו להסתובב בעיר, לקראת הערב הגענו לפונדק שקטג'ק קנה לנו מקום לישון בו. בחוץ היה תלוי שלט עם ציור של אישה שמאחוריה זורחת השמש.
"ברוכים הבאים אל עלמת השחר." צעקה לעברנו אישה שמנה מעבר הדלפק כשנכנסנו וקטג'ק נופף אליה בידו, "שבע בירות בבקשה."
YOU ARE READING
קטארי חסר החרב
Fantasyביום אחד הוא איבד הכול, החווה שלו נשרפה עם כל המשפחה שלו בתוכה והוא מאבד את דרכו בחשכה רק כדי להימצא על ידי חבורה של ציידי מפלצות שטוענים שהוא אוחז במשהו הידוע כ"ברכת הנחש". ארי הוא אדם אחד אבל הוא גם שלושה, נער החווה הפשוט בעל השער הצהוב כקש, צייד...
