"אאאררגגג" הכול כאב, הבזקי אור צבעוניים הופיעו לפני העיניים שלי למרות שהם היו סגורות.
"קטארי! קטארי!" מישהו צעק את שמי וניער אותי, מי המפגר שמנער אדם פצוע.
ההכרה וההגיון שלי מתחילים לחזור אלי. מבעד להבזקי הצבע הדבר היחיד שאני שם לב אלו זה הקור.
כל הגוף שלי רעד, שמעתי את השיניים שלי נוקשות.
בקושי רב פתחתי את העיניים שלי. איגריד מילאה את כל שדה הראיה שלי.
"...אל... תנערי... אותי." השתעלתי, חדשות טובות היו שלא הקאתי דם.
"אני מצטערת...." היא לבשה גלימה שהייתה כל כך ספוגה בדם שהיא נראתה אדומה. לא רגע, זאת הייתה הגלימה האדומה שלי. זאת שקיבלתי מעקי...
"הגלימה שלי... תחזירי אות..." השתעלתי עוד פעם, קוטע את המשפט שלי.
"אני מצטערת... אבל... כל השאר... נהרס." דמעות הופיעו בעיניים שלה שכבר היו אדומות קודם לכן, כנראה שהיא בכתה. ועכשיו היא עומדת לבכות עוד הפעם.
נקודות שחורות החלו לרחף סביב שדה הראיה שלי. לא טוב. אני עומד לאבד את ההכרה עוד פעם.
אבל לעזאזל היה לי כל כך קר. כל כך קר. נכון, ירד קודם גשם. ואיבדתי הרבה דם. זה לא טוב... לא טוב בכלל...
"איגריד תקשיבי לי." היא ניגבה דמע מקצה עינה.
"אני נכנס להיפותרמיה מהאיבוד ד...." עוד שיעול שקטע אותי
"מהאיבוד דם. אני עומד לאבד את ההכרה שוב ואת חייבת למצוא דרך לחמם אותי בסדר? אחרת אני אמ..." עוד שיעול, עוד נקודות שחורות.
"אמו..." שדה הראיה שלי השחיר בבת אחת והרגשתי את ראשי נשמט ופוגע בעמימות בקרקע.
"קטארי!" שמעתי אותה בוכה שוב מבעד לכל האפלה.
ואז שקעתי.
הפעם הבאה שהתעוררתי שדה הראיה שלי היה מלא בקרשים, לפחות היה לי חמים איכשהו.
הבנתי מה אני רואה, התחתית של העגלה שאיגריד נסעה בה. היא דחפה אותי מתחת לעגלה, כנראה למקרה שירד גשם שוב.
אבל איך היא חיממה אותי, אם ירד גשם כל העצים אמורים להיות רטובים. לא חשבתי שהיא תצליח להדליק אש.
הבטתי לצדדים והבנתי.
היא הייתה יכולה להיות יעילה יותר, היינו יכולים להשתמש בגופות כדי להתחמם.
היא רק ילדה, היא לא תעמוד בזה אם תשתמש בגופות כדי להתחמם.
היא באותו גיל כמוני, כמעט.
לא חושב. היא נראית יותר צעירה בהפרש.
חוץ מזה אל תגיד לי שאתה מתנגד לפתרון הזה.
YOU ARE READING
קטארי חסר החרב
Fantasyביום אחד הוא איבד הכול, החווה שלו נשרפה עם כל המשפחה שלו בתוכה והוא מאבד את דרכו בחשכה רק כדי להימצא על ידי חבורה של ציידי מפלצות שטוענים שהוא אוחז במשהו הידוע כ"ברכת הנחש". ארי הוא אדם אחד אבל הוא גם שלושה, נער החווה הפשוט בעל השער הצהוב כקש, צייד...
