הרוח נשבה ומפרש הספינה התנפח, נשענתי על מעקה הסיפון והבטתי אל עבר החוף. עלינו על הספינה לפני כמעט שלושה ימים ומאז היבשה לא עזבה את שדה הראיה שלנו, הפניתי את פני חזרה אל הסיפון וראיתי את ווגנר צוחק ממשהו שמלח סיפר לו.
התחלתי להתקדם לכיוון ווגנר כשיד נגע בכתף שלי, עוצרת אותי מלהתקדם. הבטתי ביד שנגע בי וראיתי את צמיד הזרוע הכחול של הקפטנים. סובבתי את כל הגוף שלי והבטתי בקפטן של הספינה.
היא הייתה אישה יפיפייה, עורה לא היה בהיר כמו שלי אבל גם לא כהה כמו של הסאהלינים, והיא הייתה שזופה. על השער השחור הקצר שלה היא חבשה כובע כחול בעל שוליים זהובים, המעיל שלה היה כחול גם הוא וכפתורי כסף נצצו בו, מתחת למעיל חולצה לבנה תחובה בתוך מכנסיים שחורים מעל נעליים שחורות גם הן. כל פריט לבוש שהיה עליה צעק קפטן בקולי קולות, אבל יותר מכולם היו צמידי הזרוע שלה. שני רצועות עור צבועות בכחול עמוק שכיסו את שני האמות שלה. את הצמידים אתה מקבל עם הספינה, הוכחה שאתה הקפטן, והיא לבשה אותם בגאווה רבה.
"את צריכה ממני משהו קפטן טיר?" הבטתי לתוך העיניים שלה, הן היו מוזרות... היה להן גוון צהוב קלוש שלא ישב נוח בעין שלי.
"כן, יש לך משמרת ראשונה בעוד שעה, תהיה מוכן."
הנהנתי אליה והיא הלכה לדרכה, היא הייתה עוף מוזר הקפטן הזאת. אחרי שהלכנו כמה ימים ווגנר שכנע אותי שלעבור חלק מהדרך בים יהיה מהיר יותר ואני משום מה, הסכמתי.
זאת הייתה הספינה הראשונה שניסינו וקפטן טיר הסכימה לקחת אותנו במחיר שנראה לי סביר בתנאי שנעבוד על הספינה.
זה היה היום הראשון שלנו על הסיפון ונראה היה שווגנר שם לעצמו מטרה להתחבר עם כל המלחים בצוות. המשכתי את המסלול שהקפטן עצרה קודם והגעתי לווגנר, טפחתי על כתפו כדי להסב את תשומת ליבו אלי.
"אה ארי, איך אתה מסתדר על הסיפון?"
"אמרו לי שאם אני לא מרגיש חולה עד עכשיו אני אמור להיות בסדר."
המלח שווגנר דיבר אתו התערב בשיחה שלנו "כן, מניסיון שלי אם ביום הראשון אתה בסדר אין לך מה לדאוג. חלק מהאנשים פשוט נולדים חסינים למחלת ים"
הנהנתי אליו "יש לי משמרת עוד שעה, מה אני אמור לעשות בה?"
שניהם משכו בכתפיים "בגדול פשוט תקשיב לאחראי, הוא יגיד לך מה לעשות."
"הבנתי, אז פשוט לציית לפקודות?"
"כן" המלח הפנה את תשומת ליבו חזרה אל ווגנר "אז אמרת שהוא פנה אל המלך? ואז מה קרה?"
הרגשתי את הצבע אוזל מהפנים שלי, ווגנר.... מספר לו... עלי? הסיפור הזה הוא לא סוג המוניטין שאני רוצה להפיץ לעצמי.... למען האמת התנהגתי כמו מטומטם באותו הרגע.
YOU ARE READING
קטארי חסר החרב
Fantasíaביום אחד הוא איבד הכול, החווה שלו נשרפה עם כל המשפחה שלו בתוכה והוא מאבד את דרכו בחשכה רק כדי להימצא על ידי חבורה של ציידי מפלצות שטוענים שהוא אוחז במשהו הידוע כ"ברכת הנחש". ארי הוא אדם אחד אבל הוא גם שלושה, נער החווה הפשוט בעל השער הצהוב כקש, צייד...
