בואי,

פרק 12:

נקודת המבט של אלה:

״בוקר טוב חומד,״
הקול של אור נשמע.
״בוקר,״
אני כל כך עייפה, לא מבינה למה היא העירה אותי בכלל עד שהגיע סופש.
״יותר נכון בוקר טוב סלב״
הסתכלתי על אור בבילבול.
״תפתחי את שילת.״
היא מתכוונת לאתר הרכילות שילת, אבל מה אני קשורה?

״אור דברי.״
אני מנסה להוביל אותה לעניין לפני שתעשה לי חידות.
״את האמת שאני פגועה קצת שלא שיתפת אותי שפגשת אתמול את בעלך לעתיד. אבל בסדר,״
לא הבנתי על מה היא מדברת עד שהושיטה לי את הטלפון שלה שעליו הופיעה תמונה שלי ושל עוז ברגע שהיינו קרובים.
״מה?״
אני לא יודעת איך להגיב לדבר הזה.

״מה, מה? אמרו שהוא בגד בחברה שלו בשבילך״
ההורים שלי יהרגו אותי שלא סיפרתי להם שיש לי קשר לזמר הכי מצליח בישראל.
אני מאוד מקווה שלא רשמו מי אני, כי מהתמונה אי אפשר לזהות אותי למזלי.
אני ועוז נראים קרובים מתמיד, רואים חצי מהפנים שלי במטושטש ממש, אני בעצמי לא בטוחה אם זאת אני שם, כי השיער שלי על הפנים ומסתיר עוד את הפנים שלי.

״מורן מתקשר״
אור עונה ושמה את הטלפון על רמקול. זה מן הרגל כזה. בתחילת הקשר שלהם ידעתי על כל השיחות שלהם, היא הייתה מדברת איתו תמיד על רמקול ואני הייתי לידה מאזינה בשקט ואוכלת. עכשיו הם כבר זוג רישמי תקופה ככה שאני פחות יודעת מה הולך בקשר שלהם, אור לא מספרת הרבה. אני זוכרת שממש שיכנעתי אותה להתקשר למירן, היא כל פעם מחדש סירבה אבל אמרתי לה שהוא בול בשבילה. קלעתי נכון מאוד. למרות שאני מרגישה שלפעמים אור לא הכי במיטבה לידו, אבל לא נראה שזה משהו קריטי.

״אור תפתחי ערוץ עשרים עכשיו״
מירן קובע ואני מדליקה טלוויזיה ומעבירה לערוץ עשרים.

״חברים אפשר להירגע. עוז נחום לא בוגד. הוא פשוט לא דואג לעדכן אותנו בפרטים,״
הכתב של ערוץ הסלבס דיבר.
״אתה יודע עדיאל, יש לו חיים״
הדוגמנית שיר מנדלסון אמרה לו ושניהם חייכו כמו שני עקומים. שונאת רכילות, אם יש דבר יותר גועלי מהעולם הזה, אני לא יודעת. אני יודעת שכיף לפעמים לדבר על מישהו אחר ולרכל עליו, לפי דעתי זה אפילו עוזר לשקט הנפשי שלנו, אבל אני שונאת שיש ערוצים שלמים שבהם רק מרכלים על סלבס, כלומר, למי זה מועיל? לאף אחד. בזבוז זמן חסר מעצורים שכל מה שעושה זה להכניס כסף לכיס הקטן של המפיקים והמגישים.

״מה השעה?״
אני שואלת באגרסיביות. המחשבה על כך שהולכים להראות את התמונה שלי בערוץ שכמעט וחצי מהמדינה צופה בו, עושה לי עצבים בכל הגוף. אני לחוצה ברמות מלחיצות, אם יספרו עלי או לא. אם ידעו מי אני או לא. כי אם יתנו עלי אינפורמציה, כל החיים שלי הולכים להשתנות.

״שש בערב״
אני הולכת להרוג אותה.
״למה לא הערת אותי? דפקת לי את כל שעות השינה״
אני כועסת עליה. או יותר נכון, מוציאה עליה את כל העצבים שלי על עוז.
״לא יודעת. חוץ מזה אני התעוררתי לפני שעה״
לא מאמינה שישנתי כל כך הרבה שעות, זו הייתה טעות אחת גדולה לצאת אתמול, גם הפכתי את כל השעות שינה, גם פגשתי את שון המניאק הזה שעשה לי חלחלה בכל הגוף ורק החזיר אותי לרגעים שאני כל יום מדחיקה בכוח מראשי והכי נורא, בגלל אתמול תמונה שלי ושל עוז מופיעה כמעט בכל אתר רכילות שקיים.