החיים שלי הם לא היו הכי מושלמים, בעצם, אני לא יודעת אם אני בכלל קרובה למשהו שהשורש בו הוא המילה ש.ל.מ, אבל אני יודעת שעשיתי הכל בשביל לצאת מהבורות אליהם נפלתי במהלך החיים שלי. מרובם יצאתי, מחלקם אני ממש יוצאת, אבל יש בור אחד, שיצאתי ממנו בעבר ואיכשהו חזרתי אליו בדרך פלא ושכבר הכל היה נראה אבוד, איכשהו מצאתי דרך לצאת ממנו, או לפחות חשבתי שיצאתי ממנו, כי הבור הזה חזר, הוא הבור העמוק ביותר שהכרתי, רבים לא מבינים איך אפשר לצאת בכלל מבור כזה, גם אני לא, אבל לפחות אנסה. לבור הזה יש שם, הבור שון.
הכל הרגיש לי תפל, ארוחת הבוקר עם אלרום הייתה ריקנית כזאת, הנסיעה לעבודה הייתה מלאת פחדים, מלאת מחשבות. בעבודה היה ריקני, נושאים שעיניינו אותי כל כך, פתאום כבר נראים לי חסרי משמעות. המים המרים כבר נמאסו עלי וכשניסיתי לאכול הרגשתי שאני מפוצצת ובא לי להקיא. הרגשתי שעולמי חרב עלי, שזהו זה, הסוף קרב ובא. התקפי חרדה זה כבר בהרגל ואני בכלל לא מבינה מה אני אמורה לעשות.
הרגשתי חיוורת, הרגשתי חולה בלי כוח לכלום. רציתי למות. גם כשאספתי את אלרום מאור ששמרה עליו, לא יכולתי לרדת לאור ולשתות איתה קפה. הרגשתי שהכל מר, חסר משמעות. השיחות של עוז כבר נעלמו כשהבין שעוד צילצול לא ישכנע אותי לענות לו. הנסיעה לבית הייתה שקטה, ידעתי שאלרום מרגיש שיש משהו שונה, שפתאום אמא שקטה מידי, לא אומרת כמה הילד שלה חתיך ושהוא החיים שלה. אלרום הפנים את השקט ולא התנגד אליו, כי גם הוא שתק.
ניסיתי שלא לחשוב על הבור הגדול הזה, אבל זה היה חזק ממני, כי אחרי כל נשימה חזרתי לרגע בו הוא היה נושם עלי בחוזקה. ניסיתי באמת שניסיתי, אבל הרגשתי שאני כבר עמוק בבור למרות שכלום עדיין לא קרה. הרגשתי שהסוף קרב ובא, שזהו זה, אלה אלקיים כבר לא ברשות עצמה. הרגשתי שאני מאבדת את אלרום, שבמידה והכל יצא לפועל, אלרום לא יראה אותי יותר. הרגשתי שאני רוצה למות.
שחניתי קלטתי את האוטו של עוז בחנייה וכבר ידעתי לאן כל זה מוביל. נהייתה לי בחילה קצת, אבל אמרתי לעצמי לשמור על קור רוח. אלרום ירד מהמכונית, כך גם אני והוא רץ הביתה, אני הלכתי אחריו וידעתי שהולך להיות קשה, מאוד קשה. שנכנסתי לבית אלרום כבר קפץ על עוז ואמא שלי חיבקה אותי לשלום, בזמן שאבא שלי נופף לי לשלום שישב לדבר קצת עם עוז. כשמבטי נפגש עם עוז, ידעתי כבר הכל. ידעתי מה התוכנית שלו, ידעתי את החשש שלו, ידעתי את השנאה הטמונה בו כלפי אביו וראיתי עליו שהוא רוצה משפחה כמו שלי.
״אני ויוסי יוצאים לרועי, אלרום רוצה לבוא איתנו?״
אמא שלי מפנה את שאלתה אל אלרום ועוז לא מוריד ממני את העיניים.
״גם אבא ואמא באים?״
אלרום מסתכל עלי במבט מתחנן.
״אנחנו נבוא אבל יותר מאוחר״
עוז קובע ואלרום מסיט את מבטו אל עוז ומבולבל טיפה כי הרי הוא רגיל שאני קובעת מה עושים.
״בטוח תבואו?״
אלרום מסתכל עלי כדי לקבל את האישור שלי.
״נגיע כן״
אני אומרת בשקט והולכת לשתות מים.
YOU ARE READING
בואי,
Romansaשלושה גברים שהיא מסובבת על האצבע הקטנה שלה ואחד מהם, הוא האחד שלה. כאשר את הולכת נגד כולם למען בחור אחד ואז מגלה שהכל היה שקר ושהיית עיוורת מרוב אהבה- את נהפכת לארסית, אשר סומכת רק על עצמך. אלה אלקיים היא בחורה לא פראיירית וחשדנית. יש לה סוד משותף...
