יעוד המלכה • Mate To The Queen

סיירה

"מה לעזאזל?" קיין אומר בקול ואני צוחקת, אוחזת בבטני הכואבת. הוא מסתכל עליי עם פאניקה בעיניו. "בבקשה תגידי לי שאת יכולה לתקן את זה?"

אני מסתכלת על הכתמים השחורים המופיעים על ידיו ואז על פניו שוב ולא מצליחה להפסיק לצחוק.

"סיירה!" הוא צועק, קולו גבוה יותר.

"בסדר בסדר," אני נוחרת. אני ממלמלת כמה מילים מתחת לנשימתי ומנופפת בידי. הכתמים מתחילים לדהות וקיין נאנח בקול.

"הולי שיט זה מבעית," הוא ממלמל. הוא מתיישב מולי, שנינו על ריצפת השיש של הטירה.

אני מחייכת. "כן, אתה מפשל במילה אחת ואתה מקבל מחלה במקום ענן," אני מצחקקת.

"יש עוד לחשים שהם לא בלטינית אולי? אני לא מצטיין בשפה הזאת במיוחד," הוא ממלמל.

"כן יש כמה, רובם פשוט פחות עוצמתיים או מרגשים," אני מושכת בכתפיי.

"את חושבת שיש כמה שאני יכול לנסות?" הוא שואל.

אני חושבת לרגע, נושכת את שפתי. "חכה רגע," אני אומרת ומוציאה את הפגיון שלי ממגפי.

אני דוקרת את קצה האצבע המורה שלי ומשתמש בדם כדי לצייר סימן על ידי השנייה. אני מקדמת את ידי עד שהיא מגיעה למשהו מוצק. אני מושכת את הספר ומשחררת את ידי, נותנת לו ליפול על הריצפה בקול גדול.

קיין פוער את ליסתו והוא מסתכל עליי. "את פשוט לקחת את הספר הזה מתוך האוויר," הוא ממלמל.

"כשף דם, אתה יכול לעשות הכל בערך איתו אחרי שאתה מבין איך," אני מחייכת בשובבות. אני פותחת את הספר בזהירות, מתכווצת למראה הכריכה המשומשת והדפים המוכתמים.

"אז מכשפת דם מנוסה היא כל יכולה?"

אני מושכת בכתפיי. "אני מניחה, אבל ככל שהלחש עוצמתי יותר, ככה יש צורך ביותר דם. אז משהו כמו השתלטות על העולם דורש שהמכשפת תתרוקן לגמרי מדם ככה שזה לא סביר שמשהו כל כך דרמטי יקרה - בעידן שלנו לפחות," אני ממלמלת, מדפדפת בעמודים.

"למה את מתכוונת בעידן הזה?"

אני מסתכלת עליו, מופתעת למראה הבילבול המוחלט על פניו. "אתה לא יודע איך משני הצורה לדרקונים נוצרו?"

הוא מקמט את מצחו. "מעולם לא חשבתי על זה. אני פשוט הנחתי שהם התקיימו מאז ומעולם."

אני מטלטלת את ראשי עם חיוך קטן, דוחפת את הספר הצידה. "בסדר, זמן לשיעור היסטוריה עכשיו."

הוא מחייך בשובבות. "יאי שיעור היסטוריה!" הוא אומר בקול גבוה באופן מגעיל.

אני נוחרת מעט, מגלגלת את עיניי. "אז, דרקונים קיימים כבר אלפי שנים, יותר מכל יצור אחר. הם הסתדרו עם הרוב אבל הכוח גרם לאחרים לקנא בהם מאוד - במיוחד המכשפים. הם כעסו ופחדו מהדרקונים אז משפחה שלמה של כשפי דם - פחות או יותר התאבדה - על ידי הוצאה לפועל של כישוף ענקי שהכריח את הדרקונים לחלוק בגלוי את הצורה האמיתית שלהם בגופם של בני תמותה. ככה משני הצורה לדרקונים נוצרו. הדרקונים הראשונים עוד שימרו את הכוח והידע שלהם למרות שהם היו כלואים בגוף אנושי. אז כשמשנה הצורה מת, הדרקון הפך להיות אחד מהאלים. אבל לפעמים הנשמות האלו חזרו לגופים אנושיים, והם הרבה יותר עוצמתיים ומלומדים מאשר משני הצורה בעלי הדרקונים שזה עתה נולדו. הדרקון של אמא שלך הוא אחד הנשמות האלו למען האמת, זה למה הוא חזק כל כך," אני אומרת לו.