יעוד המלכה • Mate To The Queen

אַש

המים המקיפים אותי גורמים לפצעיי לשרוף אבל אני מתעלם מהכאב. אני מתרכז רק במים הזזים וקצב פעימות הלב שלי.

קצב פעימות הלב שלי איטי ויציב בפעם הראשונה מזה שנים.

איפה ג'קסון? הדרקון שלי שואלת.

אני מקשיב ושומע את פעימות ליבו יחד עם קולות חיכוך נוספים. זה נשמע שזה מגיע מכיוון העצים.

מה הוא עושה?

אני נאנח. אני מרים את ראשי ופוקח את עיניי. אני מקמט את מצחי בבילבול כשאני מסתכל על השמיים. הוא מצייר?

אוו הוא אומן, בדיוק כמוך! קאסי מצחקקת.

אני לא אומן, אני מוחה.

זה מה שכל האומנים אומרים. אפילו המלכה זרי חושבת שיש לך כישרון.

כן דרקון זעם שמעלה דברים באש, זה בהחלט כישרון, אני נוחר.

אלים אַש, אתה צריך להפסיק לחשוב על עצמך ככה, זה לא בריא ופוגע בי כשאתה ככה, היא נוהמת.

"אַש אתה בסדר?" קולו של ג'קסון מוציא אותי משיחתי עם הדרקון שלי.

ענן של אדים מקיף אותי ואני משחרר נשימה עמוקה. אני יוצא מהבריכה של המים הרותחים פתאום ומייבש את עצמי. "אני בסדר."

הוא מרים את גבתו בכיווני. "אתה לא נראה בסדר," הוא אומר.

"סתם מתכווכח עם הדרקון שלי. מה אתה עושה?" אני שואל, מחווה בידי למחברת הרישום הנחה על בירכו.

הוא מחביא אותה במהירות, מצמיד אותו כנגד חיזו עם חיוך נבוך. "כלום," הוא ממלמל.

"זה נשמע כאילו ציירת." הוא מהנהן בראשו לחיוב מעט ואני מתיישב מולו, חורק את שיניי כנגד הכאב החד והדוקר בצד גופי. אני משחרר נשימה כבדה כשאני משלב את רגליי מתחתיי ומסתכל על ג'קס. "אני יכול לראות?"

עיניו מתרחבות במה שנראה כמו בהלה. "לא - אני לא ממש נותן לאנשים לראות את הציורים שלי," הוא ממלמל.

"בבקשה ג'קס?" אני מבקש. הוא נושך את פנים לחיו וגורם לי להיאנח. "אני לא עומד לשפוט או משהו כזה. אני רק רוצה לראות."

הוא לוקח נשימה עמוקה. "טוב בסדר," הוא ממלמל, מושיט לי את מחברת הרישום.

אני מדפדף בה ונשימתי נעצרת בגרוני. עיניי מתרחבות ואצבעותיי עוקבות אחרי הקווים, נזהרות לא לטשטש את העיפרון. "זה אני." הפרטים מטורפים. לא הייתי במים יותר מעשר דקות.

"כן, תראה אני יודע שזה בטח די מוזר ו-"

"ג'קס! התכוונתי לזה כשאמרתי שאני לא עומד לשפוט אותך," אני אומר לו. הקלה שוטפת אותו והוא מצליח לחייך מעט. "זה מדהים," אני ממלמל.