יעוד המלכה • Mate To The Queen

סיירה

הוא עדיין לא שיחרר את המכתב. הוא ממשיך לבהות בו. הוא קורא אותו שוב ושוב ואז עוצם את עיניו למספר דקות. כשהוא פותח אותם שוב ורואה את המכתב בידיו כתפיו צונחות מעט.

"אין מצב שזה אמיתי, נכון?" הוא לוחש, מרים את מבטו לעברי.

הכאב בפניו והמבט מלא התקווה בעיניו המוזהבות גורם לבטני להתערבל. אני פותחת את פי אך שום דבר לא יוצא. אני לא יודעת מה להגיד.

"בבקשה תגידי לי שכל זה רק חלום רע," הוא מתחנן.

אני נושכת את שפתי בחוזקה. זה עומד להיות בסדר, אני רוצה להגיד אך אני יודעת שזה שקר. אני נושכת חזק יותר עד שאני טועמת דם על לשוני. "אני מצטערת קיין," זה כל מה שאני מצליחה.

נצנוץ התקווה האחרון בעיניו נעלם פתאום. אני מתקרבת אליו והוא כורך את זרועותיו סביב מותניי. אני לוקחת נשימה עמוקה כשאני מרגישה לחץ פתאומי מאחורי עיניי.

הוא על ברכיו, מחבק את מותניי כדי להחזיק את עצמו. אני יכולה להרגיש משהו רטוב על בטני ודמעה יורדת על הלחי שלי. אני מעבירה את אצבעותיי בשיערו, מתפללת לאלים בשקט שיתנו לי משהו להגיד.

אני מוציאה נשיפה עמוקה וממצמצת כמה פעמים על מנת לעצור את הדמעות היורדות על הלחיים שלי בזמן שמוחי חוזר שעה אחורה. שלחתי את ריקסול שיבדוק מה עם המלכה זרי, דאגתי שהיא אולי תפגע בעצמה בהרים במצב שלה.

בזמן בו ריקסול מצא אותה היא כבר היתה בטריטוריית אנשי הזאב. הוא עקב אחריה כדי לוודא שהיא לא תעשה משהו פזיז. חשבתי שהיא תהרוג מישהו אבל אחרי שהיא מצאה את המיועד שלה היא איבדה את הכרתה.

אני עדיין לא יודעת איך לספר לקיין ולאחיו שאבא שלהם מת גם כן. לצפות בהם נשברים באיטיות אחרי שהם איבדו את אחותם רק הופך את זה לבלתי אפשרי.

אני מסתכלת על אַש בקנאה. הוא שוכב על ערימת הכריות עם ג'קסון מעליו, פניו קבורות בעיקול צווארו. אַש מלטף את שיערו של ג'קסון ואוחז בו בחוזקה בזמן שהוא לוחש באוזנו.

הוא יודע בדיוק איך לנחם את ג'קסון ואין לי מושג איפה להתחיל אפילו עם קיין. מעולם לא איבדתי אף אחד. אין נוסחא עתיקה שמלמדת התמודדות עם מוות. אין לחש שנפטר מאבל.

אני מסתכלת על קיין עם אנחה קטנה. אני שמה את ידי בצד פניו והוא מרים את מבטו אליי, מתרחק מעט.

עיניו אדומות ושיערו מבולגן והוא נראה מותש לחלוטין. "מותק אתה צריך לנוח מעט," אני ממלמלת.

הוא מהנהן בראשו לחיוב ואני עוזרת לו להיעמד על רגליו. אני מובילה אותו במורד המיסדרון לחדרו שם הוא נופל על המיטה עם פניו. אני מתחילה לעזוב אך קולו עוצר אותי

"את יכולה להישאר בבקשה?"

אני נושכת את פנים הלחי שלי לכמה רגעים לפני שאני מהנהנת בראשי עם חיוך קטן. "כן אני אשאר."