מחיר הבחירה

פרק 5

.פרק 5 -
רפאל.
אני שואף עמוקות מהסיגריות ונושף באיטיות מכוונת, "לא אמרת לי שהיעדים הם חולים סופניים." אני אומר בקור.
"רצית לדון מחדש במחיר." היא מתעלמת מדבריי, "בהתחשב באלתור המרשים יש לציין שנאלצת לעשות... תנקוב במחיר. אבל אני רוצה שתטפל בליסה." מבטי עולה לעברה במהירות, בוחן את כוונותיה והיא מצמצמת את עיניה לעברי בדריכות, "לא נדלקת עליה, נכון? אם זה מעל לכוחותיך, כדאי שתגיד. אין לי בעיה לעבור לתכנית חלופית"
****
"זה בסדר?" אני שואל את ליסה שאוכלת בהתלהבות מהמנה שהבאתי לה בדרך לפה. בהתחלה היא הביטה בי בחשדנות וסירבה לאכול מהפחד שמא אנסה להרעיל אותה. גלגלתי את עיניי ונגסתי במנה, מוכיח לה שהיא ראויה למאכל.
"מעולה" היא משיבה והודפת מעליה את שקית הנייר, "אני מפוצצת."
ליסה.
"הבאתי לך בגדים" הוא דוחף לעברי קופסא גדולה ואני מושכת אותה קרוב יותר, מגלה בפנים שמלת ערב שחורה ונוצצת סקסית בטירוף. "אתה רוצה שאלבש את זה?" אני שואלת בזלזול. הוא מוציא את הנשק ממקומו וזורק אותו על השולחן במחוות איום ברורה. "אם לא אכפת לך."
הוא ממשיך לדבר גם כשאני מתפשטת מאחורי הפרגוד ולובשת את השמלה שהביא לי.
"רק כדי שיהיה ברור, זה לא מטוב לב. זאת תזכורת לכך שהחיים יקרים.
את גנבת תרופות והחבאת אותן. שאלתי אותך איפה הן, אמרת שאת לא יודעת. עכשיו, בגלל העיסוק שלי, אני מסתובב בעיר. אני מכיר אנשים," אני יוצאת מאחורי הפרגוד והוא נועץ בי מבט מעריך וממשיך לדבר מבלי לומר מילה, התשוקה הפראית שניבטת מעיניו היא ההוכחה היחידה לכך שהוא אוהב את מה שהוא רואה, "האנשים האלה סיפרו לי שהמשטרה ביקרה בדירתך. נחשי מה הם מצאו?" הוא נותן למילותיו לחלחל לתוכי ולהבנה שתפס אותי על שקר להכות בי במלוא העוצמה ואז הוא המשיך, "שיקרת לי. ואני שונא שקרנים. תשאלי אותי למה." הוא מרים את מבטו לעברי.
"למה?" אני בולעת רוק בכבדות, לא מסוגלת לנתק ממנו את מבטי.
"שקרנים מפריעים לי לעשות כסף."
"למה שאענה על השאלות שלך אם אתה לא עונה על שלי? אתה מאמין בגורל או ברצון חופשי?" אני שואלת באומץ.
"אני מבין מה את עושה, מותק. ככה קונים זמן. אני המצאתי את התרגיל הזה." הוא רוכן קדימה ומצמיד את אצבעותיו, "אני אתן לך צאנס אחרון להפסיק לשקר לי. תביני, לא מצאתי את התרופות אבל אני אמצא את סקוט. כי את תגלי לי איפה הוא"
"בסדר. אני אשחק את המשחק שלך"
"ככה חשבתי."
****
אנחנו מזמינים שלושה שוטים של ג'וני ווקר ושותים אותם במכה. הרוצח המסתורי שהתגלה כרפאל מסמן לי לעבר השולחן. אני בולעת בכבדות כשאני נעמדת ומטפסת על השולחן, מתנועעת בחן ובקלילות לקצב המוזיקה הלוהטת. אני מניעה את האגן, ידיי על ירכיי כשאני מזיזה את הישבן, גורמת לגל גדול של שיכורים חרמנים להתאגד סביבי, רפאל נעלם מעיניי ואני מבינה שרוב הסיכויים הם שמייק בטח נושם כעת את נשימותיו האחרונות. אני מנסה לא להיכנס לפאניקה בגלל זה וזה כל כך פאקינג קשה.
נגיעה קטנה על רגלי מקפיצה אותי, אני מנמיכה את עיניי, גבר חסון ומסוקס מציע לי שוט. אני מסרבת בנימוס, אבל הוא לא נראה כאחד שמתכוון לוותר מהר. אני מחשבת בראשי איך אני מתחמקת ממנו כשעיניי ננעלות בעיניו של הבלש הסקסי. אני בולעת בכבדות. מבטי לא עוזב אותו כשהוא מפלס דרך בין הרוקדים כשקול ירייה נשמע לפתע. מהומה פורצת על הרחבה כשרפאל אוחז בידי ומוביל אותנו החוצה אל רכבו החונה בכניסה האחורית, "אמרתי לך שלא נצטרך להיתקע פה עוד הרבה זמן"
****
ליסה.
"אתה לא חייב להיות כזה בהמה" אני מתרעמת כשהוא אוזק את ידיי לכיסא.
"את מעדיפה שאנעל אותך בחדר?"
"יש לי באמת זכות בחירה?"
"לא"
"אז למה אתה מציג את זה בצורה כזאת?"
"אמפתיה היא דרך טובה יותר להשיג מידע"
"עם אנשים מטומטמים אולי" אני אומרת, "ובכל מקרה מצאת את מה שחיפשת או שכל השואו שנתתי על הבמה המאולתרת היה לשווא?"
"לא היה זכר לחלאה האנושית, רק גופה של אישה צעירה" הוא אומר בקור. רעד חולף בגווי, "יש לך תמונה שלה?"
הוא מתעסק עם הנייד שלו כמה שניות לפני שמראה לי אותה. קמיל. היא לא הייתה אמורה להיות שם! לעזאזל. היא לא הייתה אמורה להיות שם. מייק היה צריך להיות שם.
"למה אתה מספר לי את זה? היא הייתה מתה בכל מקרה" דמעות מציפות את עיניי ואני נלחמת בהן עם כל מה שיש בי כדי שלא יירדו ויכתימו את פניי. אל תישברי, ליסה. לא מולו.
"האנשים שאני הורג מתים בגלל הדרך שבה הם בחרו לחיות."
"אז אתה בעצם אלוקים?" אני שואלת בסרקזם מובהק ונועצת בו מבט רצחני, "קמיל לא הייתה פושעת או רוצחת, היא הייתה בסך הכל בחורה מסכנה עם מזל דפוק ואח עוד יותר דפוק" המילים נותרות תלויות בינינו גם כאשר רפאל יוצא ונועל אחריו את הדלת, מותיר אותי להתאבל על החברה והשותפה הטובה שלי שנאלצה לשלם על החטאים של האח המזדיין שלה. ובזמן שהצמדתי את ברכיי לחזי ומיררתי בבכי נשבעתי שאם אצא מפה בחיים, לא אנוח עד שאנקום את מותה. רפאל קסארי ישלם בדם גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה.

מקווה שאהבתן יפות שלי...
אני לגמרי נהנית מהכתיבה של הסיפור הזה. היא זורמת לי וקולחת ואני ממש מקווה שאצליח להמשיך להעלות בקצב כזה לאורך כל הסיפור.
אשמח ליותר תגובות... שמתי לב שפחות התחברתן לסיפור. אשמח לדעת מה חשבתן על מנת לשפר...
ודבר אחרון ואני מפסיקה לחפור 🤐🤐
חייבת כריכה לסיפור, אם מישהי יכולה לעזור לי בזה, הרבה יותר מאשמח ❤
לילה טוב😘😘