נ.מ-פרסי
אני ואנבת' כבר כמעט היינו בבית, אבל אז נגלה לפנינו מחזה נוראי. כל היער וגם חלק מהעיר נשרפו, בשמיים הופיעו סמל ירוק וזוהר שלא זיהיתי, הוא נתן לי תחושה מאןד רעה.
למזלי איש מהמחנה לא נפגע כי המחנה היה ממוגן בכיפה חדשה שמגנה מאסונות טבע, הודות לילדי הקטה
אני ואנבת' עלינו על גל מים גדול שכיבה את השריפה והוביל אותנו למחנה בביטחה. ישר הלכנו לכירון כדי לברר מה קרה והתעלמנו מהילדים מסביב שהציקו בשאלות כמו 'אתם לא אמורים ללמוד ביבלת החזיר?' וכאלה.
כירון ישב על הכיסא שלו כאילו כלום לא קרה ולא הייתה שרפה ענקית בחוץ. "אי אפשר להשאיר את המחנה הזה לבד לשבועיים בלי שהוא יעלה באש?" שאלתי וכנראה הבהלתי אותו כי הוא כמעט קפץ מהכיסא, במובנים של נכים מזויפים.
"פרסי, נערי, מה אתה עושה כאן?, אינך אמור להיות בהוגוורטס?" "טוב, כן, אבל הם התנהגו אליי כאילו אני מפלצת מרושעת שעומדת להרוג את כולם" "אני בטוח שזו רק הקנאה שלהם במעשיך, בכושר שלך ובכישורייך, נערי" "אוקיי כירון, אני רק רוצה לשאול, איך קרתה השריפה" שאלתי וכירון השיב לו בקול אדיש ואיפה מהוסס, דבר שלא התאים לאירוח במיוחד, "במילה אחת, ליאו" "הבנתי". אני ואנבת' שישבה בצד ולא התערבה בשיחה.
הלכנו לביתן פוסידון וניהלנו שיחה על כמה שקוסמים מעצבנים אותנו ואחרי שהיא הלכה התקשרתי להארי באיריס-נט אמרתי היי וניתקתי שנייה אחרי שסנייפ הסתובב כדי לתת להארי ריתוק על דיבור, צחקתי לי קצת והלכתי לישון כי המסע עייף אותי.
YOU ARE READING
פרסי והארי
Fantasy-|אני ראיתי דברים דומים להתחלה שלי בהרבה סיפורים ובגלל זה אני לא יודעת למי לתת זכויות יוצרים על זה|- דמבלדור מגיע עם תפנית מפתיע (על מי אני עובדת בטח כולכם יודעים) שמשנה את פני חייו של הארי
