"אמ תנסי להפסיק לבכות אני בטוחה שהוא רק צריך יומיים להירגע ואתם תחזרו להיות ביחד" מלמלה נועם מזכירה את שם החיבה שלי.
הנהנתי מנגבת את דמעותיי ועולה לכיוון השירותים בכדי לשטוף פנים. יכול להיות שהיא צודקת ואני סתם דרמתית יותר מידי. אני אתן לו ימיים לעצמו להירגע ואני אלך אליו להתנצל.
ירדתי חזרה לסלון רואה את נועם מדברת בטלפון וישר כשהיא קלטה אותי היא שמה את הטלפון על השתק.
"עם מי את?" שאלתי מתיישבת לידה חזרה.
"עם שון הוא מקודם היה אצל תומר ודיבר איתו. אני אשים אותו על רמקול אבל אל תדברי כי הוא לא יודע שאת שומעת" היא אמרה ואני ישר הזדקפתי במקומי מקפלת את ברכיי ומחבקת אותן קרוב לגופי. הנהנתי מסמנת לה שהיא יכולה להוריד את ההשתק.
היא הורידה אותו מהשתק ושמה על רמקול.
"איך הוא מסתדר?" שאלה נועם מסמנת לו שהיא חזרה. "קשה לו, בחיים שלי לא ראיתי אותו ככה ואני מכיר אותו הרבה זמן, הוא לא הסכים לספר לי על מה הם רבו הוא אמר שזה בניהם אבל שהוא מאוד התאכזב ממנה, היא כנראה מאוד פגעה בו אם הוא הגיע למצב שהוא משתכר ככה. את יודעת מה קרה בניהם אולי?"
עיניי נפקחו בבהלה והנדתי את ראשי מצד לצד במהירות מסמנת לה עם ידי לא לספר לו כלום. אם החבר הכי טוב שלו לא סיפר לו זה ממש לא הולך לבוא ממני.
"לא מאמי. אתה חושב שזה נגמר בניהם?" שאלה נועם בזהירות והרימה את מבטה לכיווני, על פניה התלבש מבט מרחם.
"אני מאוד מקווה שלא. אני חושב שהוא צריך רק יום יומיים להירגע והוא כבר יבוא לדבר איתה. למרות שאני כבר לא יודע למה לצפות אצלו" נאנח שון הם דיברו בניהם עוד קצת על כל מיני דברים שלהם והיא ניתקה לו.
"אני אתן לו עוד קצת להירגע ואני אלך אליו, אני ממש לא רוצה שזה יגמר. לפחות לא ככה" אמרתי מחבקת את ברכיי חזק יותר.
*********
נועם הלכה לפני כמה שעות הביתה. אני בדיוק יצאתי ממקלחת די ארוכה שבה סידרתי לי את המחשבות.מקלחת טובה תמיד עוזרת לסדר קצת את הראש.
ההורים שלי שמעו את כל מה שקרה אתמול ולכן לא הכריחו אותי ללכת לבית הספר היום, אבל אני החלטתי שמחר לפני שאני אלך לבית ספר אני אעבור אצל תומר.
אני רוצה לסדר את העניינים בנינו. קשה לי שהמצב ככה בנינו, מרוחק וקר. אני מקווה שגם הוא חשב בינו לבין עצמו והבין אחרי הריב שלנו את מה שהוא רוצה ממני ומהקשר שלנו.
נקודת מבט תומר:
יצאתי מן המקלחת עם מגבת כרוכה על מותניי ופשוט נשכבתי על המיטה בלי כוחות לשום דבר.
באותו יום אחרי הריב שלנו הגעתי הביתה והתחלתי לשתות, זה התחיל בכמה בירות ונגמר בזה שאם לא שון הייתי עכשיו בטיפול נמרץ לפני קריסת מערכות.
שון הגיע אליי, הוא אמר שזה כי קבענו למרות שאני לא זכרתי את זה באותו רגע. הוא לקח ממני הכל והכריח אותי להיכנס להתקלח.
דיברנו קצת והסברתי לו שהיה ביני לבין איימי ריב בעצם לא ריב זה היה סוג של פיצוץ. אני הרגשתי אחרי הריב הזה כל כך אבוד.
אני ניסיתי להסביר לה את מה שאני מרגיש לגבי מה שהיא עשתה, ואחרי שהיא לא הבינה את זה אני ידעתי שאם אני לא הולך באותו רגע זה לא היה נגמר כמו שזה נגמר.
לא היו לי מערכות יחסים לפניה. גם מה שהיה תוך שבוע בלחץ זה נגמר. אני בחיים לא אהבתי ככה בן אדם, ברמה כזאת שזה כבר כואב.
כל דבר הכי קטן שהיא עושה נוגעת בי מנשקת אותי או אפילו סתם מניחה את הראש שלה על החזה שלי זה ממלא אותי באהבה, אהבה שאני רוצה לתת לה בכל פעם שאני רואה אותה.
לפעמים מהצד זה יכול להראות כאילו אני איזה חולה נפש משוגע. אבל האמת היא שאני פשוט מטורף על הילדה הזאת.
אבל מנגד כל דבר הכי קטן יכול להטריף אותי גם לכיוון השני. כשאני רואה גברים אחרים מסתכלים עליה, מדברים איתה או נוגעים בה גם אם זה בטעות אני יכול להתעצבן בשניות.
אמנם כאן זה לא קרה, אבל הסיפור עם בת אל ואיימי הצליח להטריף אותי כמעט באותה מידה.
כל הזמן אני משחזר בראש את מה שהיא סיפרה לי שקרה ואת מה שהיה קורה אם ההודעה שבת אל שלחה הייתה רק כדי לגרום לאיימי לבוא.
יש לה לב טוב מידי. טוב עד כדי כך שאני בטוח שהיא לא חשבה פעמיים כשהיא החליטה ללכת להיפגש עם בת אל.
זה גם אחד הדברים שמשכו אותי אליה, שגרמו לי ליפול הכי חזק ולהתאהב בה, הלב הטוב שלה.
באותו רגע שהיא סיפרה לי מה קרה ומה היא עשתה אני איבדתי את זה, אני הרגשתי כאילו היא בגדה בי עם גבר אחר. אבל האמת היא שהיא בגדה באמון שלי. אני סמכתי עליה. שלא נדבר עם בת אל, במיוחד אחרי שאני הסברתי לה שהיא יכולה רק לסכסך בנינו.
כל פעם שאני חושב על זה שהיא פצעה את האמון שלי בה אני גם חושב על זה שאני גם עשיתי את זה. הרבה יותר מפעם אחת.
ופעם אחת זה כמעט גרם לפרידה שלנו. אני כמו מטומטם בגדתי בה, ושום תירוץ שבעולם לא יכול להצדיק את מה שעשיתי.
אני לא יכול לשכוח את זה שהיא סלחה לי, היא הייתה איתי שם, היא לא עזבה אותי, גם כשהאמת זה ממש לא הגיע לי.
אני חייב לדבר איתה ולתקן את המצב הזה. אני אוהב אותה יותר מידי בשביל להשאיר את המצב בנינו ככה.
YOU ARE READING
Its Just A Mask
Roman d'amour//גמור// אנחנו קרובים. מאוד קרובים הפרצוף שלי מאוד קרוב לפרצוף שלו כך שאני מרגישה את הבל פיו על פני "תיהיי בשקט הם באים" אמר לאחר ששמענו צעדים מתקדמים לכיוון הדלת הנהנתי לעברו. "מה יש בחדר הזה?" שמענו קול אומר וצעדים מתקרבים לכיוון החדר שבו היינו ני...
