בוקר:
קמתי בבוקר מרגישה זוג עיניים בוהות בי אני מסובבת את ראשי רואה את תומר נשען על היד שלו מסתכל עליי.
חייכתי אליו חיוך קטן והוא נישק את שפתיי נשיקה קטנה.
"לכי להתקלח ואני אחליף מצעים" הוא אמר והנהנתי מסכימה עם דבריו. האמת שמקלחת תבוא לי ממש טוב עכשיו.
תומר קם ראשון שם בוקסר ומביא לי את החולצה שלו. "תיקח אותי למקלחת" אמרתי בקול תינוקי, הוא חייך חיוך קטן והרים אותי לכיוון המקלחת אשר נמצאת בחדרי.
הורדתי את החולצה ממני לאחר שסיימתי לצחצח ונכנסתי למקלחת מתחת לזרם המים החמים.
הסתובבתי כאשר הרגשתי גוף נצמד אליי מאחור ושנינו נסחפנו לנשיקה מתחת לזרם המים.
*****
"מה זה? זה ממני?" אמרתי נוגעת בעדינות בגבו מפחדת להכאיב לו. "מה יש שם? אני לא רואה" אמר הולך לכיוון המראה בחדר שלי "שריטות" אמרתי בקול חלש.
זה ממני. אני בכלל לא שמתי לב מה עשיתי אתמול בערב. "הכל בסדר אמ, זה מה שעושה את הסקס ליותר טוב" אמר מזכיר את שם החיבה שלי ונושק לשפתיי.
"חכה שניה אל תשים חולצה" אמרתי מתקדמת לכיוון הארון במקלחת "למה מה את מתכננת?" אמר מסתכל עליי במבט שובב "תשכב על המיטה" אמרתי מתעלמת מדבריו.
הוא לקח את הטלפון שלו ונשכב על המיטה מתעסק בו. "זה כואב לך?" שאלתי עם השפופרת של המשחה שלי מתיישבת על גבו "בקטנה איימי בכל בסדר".
שפכתי קצת מהמשחה שלי על גבו ומרחתי. "מה זה? מה שמת עליי?" שאל ואני בתגובה זרקתי בכיוונו את השפופרת של המשחה שלי.
הוא קרא מה כתוב והשתתק.
....משחה זו נועדה לחבורות , פצעים יבשים...
סיימתי למרוח את המשחה יורדת מגבו לכיוון השירותים בכדי לשטוף את ידיי. "תודה" אמר עוטף את מותניי עם הידיים שלו.
*******
"תדברי איתי שאת מסיימת" אמר תומר נושק לשפתיי ואז לראשי, הנהנתי עם חיוך גדול על שפתיי יוצאת מן הרכב שלו מתקדמת לכיוון הכיתה שלי.
אחרי שעתיים של לשון אני ונועם יצאנו להפסקה מתקדמות לכיוון המדשאות תוך כדי זה שהיא חופרת לי שהיא לא יודעת מה ללבוש להיום בערב.
"נועם את רק יוצאת לסרט עם מישהו שאת שונאת את לא צריכה לתכנן כל כך הרבה מה את תלבשי" אמרתי עם חיוך טיפה ערמומי. אני יודעת שזה לא באמת מישהו שהיא שונאת יש בניהם מתח השאלה היא האם הם או לפחות היא שמו לב לזה.
היא הסתכלה עליי בחיוך מובך כאילו היא מסתירה ממני משהו. "אם יש לך משהו לספר זה הזמן" אמרתי נשענת לאחור על ידיי מסתכלת עלייה עם חיוך קטן.
"זה באמת כלום, פשוט תגידי לי מה אני צריכה ללבוש ונשכח מזה" אמרה נועם טיפה מובכת מכל הסיטואציה.
אני התכוונתי לענות לה אך היה קול אשר עצר אותי. "איימי מה קורה? הרבה זמן לא דיברנו" סובבתי את פני לכיון אותו בן אדם שגם התיישב לידנו מגלה את בת אל.
"מה את רוצה?" שאלתי. שתגיד ותלך. הביטחון העצמי שלי עלה ברמה די משמעותית מאז שאני ותומר ביחד.
"האמת שאני באתי בטוב. אני רוצה לספר לך מה אני וה'חבר' שלך עושים ביחד כשאת לא משגיחה עליו" אמרה בחיוך ערמומי מסמנת עם ידיה מרכאות.
הסתכלתי עליה במבט שואל מחכה שהיא תמשיך לדבר, משום מה מאוד עיניין אותי לראות לאן השיחה שלנו תלך, מה כבר יש לה לספר לי שאני לא יודעת?
"אני אתחיל ואומר שתומר לא באמת אוהב אותך הוא משחק בך, אני בעצמי לא הבנתי כל כך מה יש לו להשיג ממך או מה יש לך לתת שלי אין, אני אמשיך בזה שאומר שאנחנו לא נפרדנו אף פעם ואני אסיים בזה שאומר לך שאנחנו עדיין שוכבים.תקופה די ארוכה" אמרה עם מבט ערמומי והדמעות שלי כבר עמדו בעיניים
קמתי הולכת לכיוון השירותים. כאשר נועם מאחורי, היא משקרת נכון שהיא משקרת? זה היה נשמע כל כך אמיתי. זה באמת היה נראה שהוא אוהב אותי. אני נתתי לו הכל, את הדבר הכי חשוב לי אני נתתי לו והוא ככה הלך ועשה לי את זה.
היא משקרת?
היא בטוח משקרת היא הרי רוצה שאני ותומר ניפרד. אני ממש מקווה שהיא משקרת.
הזוגיות שלנו באמת הרגישה לי כל כך אמיתית ונכונה הוא נפתח בפניי וסיפר לי דברים על עצמו. סיפרתי לו את הדברים היא סודיים שלי. דברים שאף אחד לא יודע עליי.
ורק אלוהים יודע כמה אני באמת אוהבת אותו.
YOU ARE READING
Its Just A Mask
Romantizm//גמור// אנחנו קרובים. מאוד קרובים הפרצוף שלי מאוד קרוב לפרצוף שלו כך שאני מרגישה את הבל פיו על פני "תיהיי בשקט הם באים" אמר לאחר ששמענו צעדים מתקדמים לכיוון הדלת הנהנתי לעברו. "מה יש בחדר הזה?" שמענו קול אומר וצעדים מתקרבים לכיוון החדר שבו היינו ני...
