בכל החלומות הכי פרועים שלו, דמיאן לא חשב דווקא על המצב התמוה הזה. זה נראה לו לא הגיוני בכלל, שלא לדבר על אפשרי, אבל גם לאחר שצבט את עצמו פעמיים, הוא הבין שלא דמיין. אלכס איבד את הזיכרון שלו – את חייו, את תשוקותיו, את פחדיו... ואת אריקה.
היה אפשר לחשוב שזה יהיה כמו חלום שהתגשם בשביל מי שנהג לאבד עוד קצת מעשתונותיו בכל פעם שראה אותה, אבל דמיאן לא היה שמח, אפילו לא מאושר. עצוב – גם לא. מבולבל – בעיקר.
הוא לא חשב שהכל יחזור לדרך בה היה קודם לכן, אבל האמין שהרגע בו אלכס התעורר היה יכול לשחרר אותו מכבליו – ברגע שראה אותו שוב, כשהוא מנותק מכל מכשיר, יושב על המיטה בבית החולים ואולי מחכה שיודיעו לו שיוכל לעזוב, עלתה בלבו של דמיאן תקווה. הוא ידע, כמעט בביטחון מלא, שיוכל לקום על רגליו מחדש כאילו דבר לא השתבש. אבל אז... זה קרה, ובמקום לקוות לשלומו של אלכס ואריקה – ולשלומו שלו, גם כן – הוא פחד עליהם שוב.
"עשינו את כל הבדיקות הנחוצות והוא בסדר גמור." הרופאה השיבה לדמיאן לאחר ששאל אותה על מצבו של אלכס, כמה ימים לאחר שעיכל את מה שגילה. הבחור הצעיר עדיין ישב על המיטה, הסתכל על הטלויזיה, לא מיהר לזוז או לעשות דבר מה. עיניו נתקעו על המסך, כאילו תודעתו הפכה שבויה לתמונות שריצדו עליו.
"תגדירי 'בסדר גמור'." דמיאן ביקש. הוא הרים את ראשו כדי להסתכל מחדש על אלכס, ומבטו גווע.
הרופאה נאנחה. "אנחנו לא יכולים לדעת מה יהיה בקשר לזיכרון שלו. זה משתנה מאדם לאדם. יש כאלה שמתקשים להתקבע על מה שקרה להם גם אחרי שהתעוררו, ויש כאלה שעם הזמן מצליחים לחזור לעצמם."
"ויש כאלה שלעולם לא חוזרים לעצמם?" שאל.
"יש כאלה." הרופאה הודתה. "אבל אני לא יכולה לומר בוודאות לגביו. למזלו, נראה שלא נפגעה לו שום יכולת מוטורית והוא מסוגל לזכור את כל מה שקורה הלאה, מכאן. הוא יכול להשתחרר, אבל, עם זאת, אני לא חושבת שזה רעיון טוב שהוא יסתובב לבד. אתה מכיר אולי בן משפחה שלו, קרוב או רחוק?"
"אף אחד." דמיאן אמר, כמעט מיד. התשובה חיכתה אצלו כי כבר הספיק לעשות את החיפושים הנחוצים. הוא הלך למועדונים, למלכות דראג שהכירו, אף במעט, את אריקה. הוא שאל וחקר וחיפש, הוא הגיע עד לברוקלין בשביל לפגוש את היחידה שהייתה קרובה אליה מספיק – שמה היה שרלוט מון אמי, והשם שלה היה כמלכודת לכל מי שלא שמע עליה מעולם. היא הייתה אחות הדראג של אם הדראג של אריקה – זו שהכניסה אותה לתעשייה מלכתחילה, וזו שטיפחה אותה עד היום בו נפטרה, כמה חודשים לפני התאונה. שרלוט היא הייתה עוקצנית, עייפה וחסרת סבלנות, ודמיאן לקח סיכון כאשר בא לפגוש אותה רגע לאחר שסיימה את אחת מהופעותיה.
"שמעתי על מה שקרה לאריקה." היא הודתה, כמעט ללא היסוס, לאחר שדמיאן הזכיר את הנושא. "ואני שמחה שמצבה השתפר, באמת. אבל אף על פי שאני כנראה הדבר הכי קרוב שיש לה בשביל שאוכל להיקרא משפחה, היא בטח לא תרצה אותי ואני בטח לא ארצה אותה."
YOU ARE READING
American Dream
Ficción General"Sometimes in life you're not always given a second chance. But if you do, take advantage of it and go out with a bang." - Aquaria כאשר כעס, קוצר רוח וחוסר שליטה פוגשים זה את זה עלולה להיווצר תוצאה קטלנית. אריקה סמולס נועדה להיות כוכבת הדראג הגדולה...
