הן נפגשו פנים מול פנים כשג'וד העיזה להתקרב אל הכניסה לאחורי הקלעים בעוד אריקה יצאה ממנה.
ג'וד שתקה כשעיניהן הצליבו מבטים. כל משפט שתכננה להוציא מפיה נמחק מיד, וראשה היה ריק מרעיונות. כל מה שיכלה לומר בשביל להפיג את חוסר הנוחות שבעניין היה דבר טיפשי להגיד. "אמ, היי." היא אמרה.
אריקה הנהנה קלות. נראה שגם היא, כמוה, חשה בלבול עצום בתוך כל הסיטואציה. "היי." היא חייכה.
ואז נמשכה השתיקה, וג'וד הרגישה כאילו כל אסון נוראי יהיה עדיף בעיניה מאשר לעמוד שם ולחוש בגרונה מתכווץ תחת הלחץ. היא הייתה צריכה להגיד משהו, אבל מה היא כבר יכולה להגיד? "אני..."
" – כדאי שנדבר בחוץ." אריקה עלתה על דבריה בחדות.
ג'וד הרימה את הגבות שלה בתגובה. "אה, כן. כן." היא אמרה ועקבה אחרי אריקה כאשר הלכה לכיוון דלת היציאה.
שתיהן ירדו מגרם המדרגות ועמדו על המדרכה לצד המבנה. אריקה סידרה את מעיל הפרווה על גופה והתכסתה בעזרתו היטב. "קודם כל," היא פתחה שוב את פיה. "אני רוצה לבקש סליחה."
"מה?" ג'וד התבלבלה. "למה?"
כתפיה של אריקה נפלו ופניה קיבלו טעם חמצמץ. היא הסתכלה על ג'וד כאילו משהו בה לא היה מחובר למציאות. "כי צדקת." היא גלגלה את עיניה. "באמת הייתי... לא כזאת נחמדה לכל מי שפגשתי. וזה חזר אליי כמו בומרנג, אני מניחה."
"אני בטוחה שיש יותר מזה. אני לא חושבת שזה רק בגללך." ג'וד אמרה, מנסה להוכיח לה אחרת.
"באמת?" היא שאלה בפקפוק מלא. "את מאוד אופטימית, לא ככה?"
"אני פשוט הבנתי שזה לא רק שחור ולבן. יש יותר ממה שאנחנו רואים, ואם רק נסכים להסתכל לכיוון הזה אולי נגלה את זה."
אריקה חייכה פתאום. היא משכה קבוצת שיערות בהירות אל אחורי אוזנה. משהו בה היה מעט שונה, גם אם זיכרונה חזר אליה. הגישהשלה וההתנהגות שלה היו עדינים ורכים יותר, כאילו משהו מאלכס שזכה להכיר עדייןנשאר. בעצם, הוא מעולם לא עזב. בעצם, הוא תמיד היה קיים, עמוק בתוכה.
"אני פגעתי בך ואני מצטערת, ממש ממש מצטערת." ג'וד אמרה, מצמידה את ידיה אל מול גופה בתחינה. "ואני ניסיתי לתקן את זה. שתינו יודעות שזה היה..." היא עיוותה את פניה, כי לא היה לה מילה מספיק טובה שתוכל לתאר בדיוק את מה שחשבה.
"היית בסדר." אריקה אמרה לה. ג'וד הופתעה. "תראי, בהתחלה אני ממש שנאתי אותך. חשבתי שניצלת את מה שקרה בשביל עצמך, אבל ככל שחשבתי על זה יותר זה לא הסתדר לי. עזרת לי, היה לך חשוב שאני לא אתפרק, ולעזאזל, את נתת לי להופיע במועדון שלך. מי עושה את זה?"
"לענות לך על זה?"
"אני לא ממש נוהגת לעשות את זה, אבל... אני מודה שהייתי צריכה להקשיב לך. אם לאבד את כל מה שהיה לי זה מה שהייתי צריכה בשביל להתאפס על עצמי כשזה עוד אפשר, אז אני שמחה שזה קרה."
YOU ARE READING
American Dream
Narrativa generale"Sometimes in life you're not always given a second chance. But if you do, take advantage of it and go out with a bang." - Aquaria כאשר כעס, קוצר רוח וחוסר שליטה פוגשים זה את זה עלולה להיווצר תוצאה קטלנית. אריקה סמולס נועדה להיות כוכבת הדראג הגדולה...
