פרק חמישי

758 31 6
                                    

"כן?" אני משיבה בקול לנקישות בדלת חדר המנהל
רעות, ליאור ושילת עומדות בפתח
"את כאן?? שעה אנחנו מחפשות אותך!"
"אה, אלו אתן. פוי, איזה מזל חשבתי עוד פעם שולה באה להציק לי עם השאלות שלה..."
"מה את עושה פה? הרב העניש אותך להישאר בחדר שלו?"
"לא, הוא עשה לי שיחת "נזיפה" והסכים לי להישאר פה עד שאצטרך לחזור לכיתה..."
"אה, יצאת בזול" אמרה ליאור
" אפשר לחשוב מה כבר עשיתי" אמרתי בהתרסה
"אין על הרב אחיעד, הוא כזה חמוד"
" וואי רעות, מספיק. הוא מבוגר, הוא נשוי. די עם הקראש הפתטי הזה" צחקה שילת
" סתמי, מה הקשר בכלל?" זעפה רעות
"סתמו כולכן, בואו נתחפף מפה לפני שנורית תתפוס אותנו כאן עם כל ההררי תיוקים שלה"
"אוי ואבוי.." קראו ומיהרנו לצאת מהבניין

"למה איחרת בעצם?" שאלה שילת בפעם השלישית, מצלה בידה על העיניים מפני השמש
אוף, תסמכו על שילת עם השאלות החטטניות שלה שתחפור עד שתקבל תשובות.
" לא קמתי בזמן" עניתי בהתחמקות
אני ממש לא אספר על אריאל כי א' לא היה כלום וב' זה לא עיניינם
"מה חדש?" צחקה ליאור וזכתה לבעיטה ברגל
"אאוץ'"
"מגיע לך."
"לא מתאים לך לישון עד מאוחר, מה קרה? הכול בסדר? קרה משהו בדרך?" המשיכה שילת לחקור
אוף!
"כלום, שילת. מה שסיפרתי זה מה שקרה... מה החקירה הזו עכשיו?" התרגזתי
"אני רק מתעניינת"
"בסדר, אז פחות כי קדחת לנו במוח" צחקה רעות
הנעתי את שפתיי ואמרתי לה 'תודה' ללא קול
והיא הנהנה. רעות היא האהובה עליי, ללא ספק..
"שינוי נושא, שמעתן על טל ואריאל?" לחשה ליאור כממתיקת סוד
"עוד הפעם הם?" רטנתי
" מה קרה ביניהם? " הסתקרנו רעות ושילת
"שמעתי שהיה ריב רציני והם לא מדברים כבר כמה זמן"
"זה כבר נהיה שגרה אצלם..."
"יש שמועות על פרידה"
"תמיד היו ובסוף הם חזרו כמו גדולים"
"לא יודעת, שמעתי שהוא בעיניין של מישהי אחרת" אמרה ליאור והלב שלי החל להאיץ ולפעום לא כסדרו. מה קורה??
מה אכפת לי בכלל?
" קרן, מה את חושבת? לא אמרת כלום וזה מפליא אותי.. בד''כ יש לך דעה על כל דבר ועיניין" פנתה אליי
"האא?" החוורתי ושיפשפתי את עיניי
"הכול בסדר? " הניחה יד על כתפי
יצא לי "כן" צייצני אבל הצלחתי להתאפס על עצמי ולהגיד את מה שציפו לשמוע
"אני חושבת שאם עוד פעם אחת אשמע את השם טל או אריאל אני אצרח. האריאל הזה הוא הבן אדם הכי שחצן שפגשתי בחיים שלי והחברה שלו בדיוק כמוהו ולכן נמאס לי לדבר עליהם, לא רוצה לשמוע מהם או עליהם_" בעודי נושאת את הנאום חוצב הלהבות אני מבחינה שהפרצופים של שלושתן מחליפים צבעים.
"מה יש לכן?!?!" צעקתי
"אז..." קול הקפיץ אותי מאחור וסובבתי את ראשי במהירות
"קרן שמש לא רוצה לשמוע עליי? כמה חבל..." חייך בשעשוע
"לא מבינה למה זה מפתיע אותך" שמרתי על שלוותי
"זה לא, אמרתי את זה בציניות... ראית? גם אני יודע להשתמש בה, לא רק את"
"יופי לך, תאסוף את התעודת הצטיינות שלך בדרך החוצה" לעגתי חזרה בחיוך חמוץ
"זו דרך לדבר לשותף לדרך שלך? לא מתאים..."
"תשמע, אין לי מושג על מה אתה מדבר, החבורה של טל יושבת בספסלים שם. ביי ודרך צלחה, תשתדל ליפול בדרך"
"בשבילך אני אעשה את כל ההשתדלות, מקסימה" חייך מניד בראשו והחל להתרחק לכיוון השני.
"מה זה פאקינג היה?????" לחשה רעות בהיסטריה
"כלום"
" מה זה כלום, אין לנו עיניים בראש? אש ותמרות עשן היו ביניכם!! " שילת מוסיפה שמן למדורה
" ממש לא, שילת. זה בן אדם שחצן, נקודה. סוף דיון"
" מה הקשר בין מה שאמרתי למה שאת אמרת?"
"לא יודעת, סתמי טוב?"
"אותי יותר מעניין לדעת מה העניין עם 'השותפה לדרך'..." צייצה ליאור בהתרגשות
"סתם המצאה. ממש לא נכון, עכשיו אתן מוכנות לרדת ממני? תודה."
"אז מה היה_"
"ליאור! שקט ודממה!" צויותי נשכבת על הדשא לידן
"טוב, סורי"
"את כל כך מספרת לנו אח''כ'' קבעה רעות
" אין מה לספר, סתמו כבר"
" אולי סתמי עם ה'סתמו'?? אמרת את זה כבר היה 10 פעמים בדקה האחרונה! "
" אז תסתמו!!! או שאני הולכת"
"טוב, טוב, טוב, סורי" ליאור מיהרה להרגיע את הרוחות
רכלנית, היא לא רוצה שאכעס עליהן כדי שהן יוכלו לסחוט את זה ממני אח''כ. בחלומות שלהן...
עצמתי עיניים לכמה דק' ופתאום הרגשתי צביטה
"אח, מי זו?" הרמתי את ראשי
"קומי, נו"
" רעות, זה כואב, יא חיה"
" הוא חוזר לכיוון שלנו" לחשה
"מי????" ליאור ושילת מיד הזדקפו
"אריאל" אמרתי בשקט וקמתי מיד רגליי, לנוס על נפשי לפני שיגיע לכאן
הן לא הפסיקו להתלחש ולפטפט בהתרגשות עד שהוא נעצר מולנו
"בורחת שוב?"
" לא, יש לנו שיעור..." גירדתי בראשי
"את יודעת שאני מכיר את המערכת שלכן בע''פ, אז את לא יכולה לעבוד עליי.."
"אני מצטערת רצית לשאול אותי משהו?" אמרתי בציניות
"את צינית, נכון?"
"תראו מה זה בנות..." הסתובבתי אליהן והצבעתי עליו " עומד לפנינו גאון. כבוד גדול, ביי"
"אז מחר באותה שעה?" שאל בקריצה
"מה? לא... זאת אומרת מה? מה אתה רוצה? אהה ביי" אמרתי ונסתי על נפשי כמעט מתנגשת ברב אחיעד


שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ Where stories live. Discover now