שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ

פרק שמיני

נקודת מבט אריאל:

"אממ, תודה?" יותר שאלתי מאשר הודיתי
"בכיף" כיחכחה בגרונה והשפילה את מבטה
"למה_" באתי לשאול אך היא קטעה אותי
"הנה אמא שלי, ביי" היא רצה לעבר הטויוטה ראב 4 השחורה ונעלמה בפנים.

מה לעזאזל קרה פה הרגע?
"מאמי!" טל קפצה עליי
"היי, מאמי" אמרתי בהיסח דעת
"על מה אתה מסתכל? החנייה ריקה"
"כלום, כלום." התקתי את מבטי מהמכונית שלה, "מה קורה? ייבשת אותי.."
"כן, סורי. סתיו מה זה חופרת, שעה רק מדברת ומדברת על יאיר. לא משחררת"
"כן האא"
"טוב זזנו." משכה אותי לעמידה ושילבה את אצבעותינו

*******
מעניין אותי מה עבר לה בראש כשהיא פתאום החמיאה לי...
כנראה שמשהו לא בסדר איתה אם היא נחמדה אליי פתאום.
"הלו ואו אחי, אתה איתי?" שאל ברק
"כן, כן איתך אחי... מה אמרת? "
"איזה טמבל אתה, מה מה אמרתי? שאלתי מה קורה לך שאתה ככה מרחף?"
"קרה לי משהו מוזר בבית ספר של טל היום." "מה קרה?"
"ברק יא מניאק תישבע שאם אני מספר לך, מילה לא יוצאת ממך. לאף אחד!"
"מבטיח אחי. אתה יכול לסמוך עליי..."
"זוכר את הבחורה שסיפרתי לך עליה באותו יום, המעצבנת מהכיתה של טל? "
"בטח זוכר אחי. אני מקשיב לך, קרן שמש נכון? שם מוזר..."
חייכתי למשמע הכינוי שהדבקתי לה
"כן, היא. לויתי אותה היום בבוקר לבית הספר והיא התנהגה משונה, כאילו קרה לה משהו רע"
"מה אכפת לך?"
" לא יודע, זה השאיר אותי לא רגוע בכלל. במיוחד אחרי שפגשתי אותה שוב בצהריים וממש לפני שהיא הסתלקה, היא החמיאה לי!" קראתי בזעזוע
"לא הבנתי למה אתה כ''כ מופתע מזה שהיא החמיאה לך. זה לא בשגרה שחברות של טל קצת נמרחות עלייך?"
"דבר ראשון, היא לא נמרחה עליי, בכלל. דבר שני, זה לא אופייני לה להחמיא ועוד לי..
עברה בי תחושה לא טובה כשראיתי את המבט בעיניים שלה"
" איזה רגיש אתה אחי, ריגשת אותי" ייבב בזיוף
"נו, מה אתה עכשיו!" התעצבנתי וקמתי ללכת
" טוב, טוב, נו שב.. סליחה. ו..? מה עשית לגבי זה? "
"כלום" התיישבתי באנחה,"הייתי המום בתחילה ומאז שקוע במחשבות"
שתיקה.
" היה לי נעים לשמוע מחמאה ממנה, אתה יודע אחי? היא בחורה כנה עד כדי לעצבן וישרה מאוד אז אני יודע שאם קבלתי ממנה מחמאה, היא אמתית. לא סתם התחנפות, כמו כולן.
היא לא מחמיאה בכלל. לאף אחד.
גם יש לה קול מתנגן כזה והחיוך שלה זה לא משהו שרואים כל יום. פשוטו כמשמעו.." אמרתי לאוויר
"שמע, אם לא הייתי יודע יותר טוב, הייתי חושב שאתה מאוהב בבחורה"
"איזה מאוהב בראש שלך?!" תקפתי אותו
"בסדר, אז לא מאוהב. יש לך משהו אליה, אתה יכול להכחיש אבל אני מבין אותך..." טפח על שכמי
"אני כבר לא יודע... אני עם טל כבר 3 שנים, איך זה יכול להיות שאני מרגיש משהו למישהי אחרת? אין מצב."
"מה זה משנה כמה זמן אתם ביחד. זה לא מתמטיקה, אלו רגשות... אי אפשר לצפות את זה או להילחם להישאר עם מישהי בכל הכוח, על אהבה שכבר נגמרה."
"אני עדיין אוהב אותה."
"אני לא יודע מה להגיד, אני רק יודע שאם הייתי במקומך ממזמן לא הייתי נשאר איתה."
"למה אתה אומר את זה?"
"שום סיבה. סתם דואג לך"
"ברק, אני מכיר אותך מכיתה א' עליי אתה לא תעבוד... אתה מסתיר משהו."
"תשאל את נועם ואל תוותר לו עד שייתן לך תשובות."
הבטתי בו בחשד אבל הוא רק משך בכתפיו והניד בראשו.
התייאשתי, מה עוד צריך לקרות כדי שאפסיק להיות כזה פתטי?