שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ

פרק שני

"נשאר לנו לבחור מי תהיה המנהיגה השנייה" אמרה רעות
"שמחת זקנתי" מלמלתי ונגסתי בכריך הפסטרמה שלי
"אולי נמנה את קרן למנהיגה השנייה שלנו?" ליאור גיחכה
"אולי תסתמי?" זרקתי עליה חתיכת חסה
"די, מטומטמת, איכס. עשיתי פן היום היום בבוקר!"
"למה??? יש לך דייט?" הקנטתי ורעות כמעט נחנקה מהפטל
"מה מצחיק אותך?!? מה זה עיניינכן בכלל... אני יודעת מה אתן חושבות עליו..."
"הבחור הכי טיפש שפגשתי מזה הרבה זמן" צחקה רעות, "נכון, קרן?"
"פגשתי טיפשים ממנו.." אמרתי מהורהרת
"למעשה את הגדול מכולם לפני יומיים"
" אויש, נו. את עדיין על זה?" הן גילגלו אליי עיניים
" סליחה? אתן שומעות מה שאני מדברת אליכן? "
" שומעות שומעות"
" נו?!? היא דיבר אליי כמו זבל. למה מי הוא בכלל?!"
"זה אריאל. הוא מדבר ככה עם כולם, זה לא אישי."
"זה ממש לא מעניין אותי. חסר נימוס, חצוף מחוצף.
גם איזה שם... אריאל... שם של ילד כאפות"
לא הצלחתי להרגיע את הצחוק שלהן גם אחרי 5 דקות
"נו זה ייקח לכן עוד הרבה זמן?" רטנתי
"סורי, סורי.. את פשוט קורעת אותי. כל הזמן את מתלוננת כמו איזה זקנה בת 700 מתוניס" אמרה רעות
"הי! מה הבעיות שלך עם טוניסאים?!? יא מיונז אחת" ליאור נעלבה
"טוב, סתמו. לא מעניין." קטעתי את הריב המתפתח, "איפה שילת?"
"מעתיקה מהלוח"
" שעה? כבר נגמרת ההפסקה"
"למי אכפת? אנחנו כיתה י''ב יש לנו הפסקה מתי שבא לנו"
" כן בטח," גיחכתי "שמענו עלייך רעות. עוד שנייה את רואה את חדווה עוברת ורצה כאיילה שלוחה אל המקום שלך בכיתה כמו ילדה טובה" סטרתי לאחורי ראשה
"אח, סתומה! זה כאב לי" החזירה לי בדחיפה
" אוף! למה רעות?? ליכלכת לי את החצאית בבוץ."
"לכי תתנקי בשירותים" צחקה ברשעות

רטנתי וקמתי על רגליי.
" עכשיו עד לשירותים של הבוגרות בקצה הבית ספר! שעה עד שאני אגיע לשם!!" צעקתי אחריי
" תעשי קצת ספורט, יא קציצה. כל היום אוכלת" קיבלתי תשובה

צחקתי והנדתי בראשי... איזה מהבולות שלושתן. מזל שיש אותן פה באמת, אחרת הייתי משתגעת.

בכניסה לשירותים ראיתי את טל ואריאל מתווכחים בשער האחורי שליד השירותים וקולותיהם הגיעו עד אליי

"מה עובר עלייך, אריאל?"
" מה עובר עלייך? למה את מתעלמת מהודעות ושיחות מאתמול בלילה?"
"כי ישנתי!"
"שקר. אני יודע שיצאתם כל החבורה לבר"
"איזה בר בראש שלך?!?"
"טל, די. אני מבקש ממך לא לעשות ממני מטומטם"
"אני לא עושה ממך שום דבר, אתה עושה את זה לבד... איך בר אם אני לא בגיל?"
" אני ראיתי את התעודה המזויפת שלך במגירה ואת התמונה שנועם העלה אתמול של כולכם"

שקט.
טוב, מה אני עומדת ומקשיבה לשיח הלא מעניין בעליל הזה, ממש הרפתקאותיו של נילס הסיפור הזה.
נכנסתי לתא ותלשתי נייר כדי להרטיב אותו עם מים כשלפתע קולות הויכוח נכנסו לתוך השירותים.
נשארתי בתוך התא ולא יצאתי, לא רוצה להיקלע לסיטואציה המביכה וההזויה שעשויה להיווצר אם אצא
"די, חיים שלי אני מצטערת"
"מצטערת לא יספיק הפעם"
"די נו" קול נשיקה
"תשחררי אותי, טל, אני רציני"
"אתה לא אמיתי... בגלל השטות הזו עוד פעם נריב ולא נדבר עד שתרצה לחזור שוב?"
"טל, את כל פעם עושה את אותו הדבר. נמאס לי."
"גם לי נמאס. תעשה מה שבא לך"
כנראה שפה נגמר הדיון כי שמעתי צעדים ביציאה וצליל אנחה עמוק

יצאתי מהתא ונשמתי עמוק מול המראה.
" איזה הזויים..." מילמלתי לעצמי והשפלתי מבטי לכתם הבוץ
"רעות המטומטמת גם כן, איך אני אצא ככה?" התמרמרתי לעצמי
פניתי בכעס ליציאה וקפאתי על מקומי כשראיתי מולי את אריאל ישוב על המדרגות וראשו בין ידיו
"מה את עושה פה?!?" נשמע קולו הכועס
"שיט" מלמלתי, ניסיתי ללכת על קצות האצבעות כדי שלא ירגיש אבל נעצרתי מיד כשנשמע קולו
"את צותת לנו?" אמר כלא מאמין
" מה? מי הקשיב לכם? אין לי חיים?!" רגזתי
"הרגע ראיתי אותך יוצאת מהשירותים. את צוחקת עליי? את ריגלת אחרינו... " הניד בראשו
"מ..ממ.. מה פתאום?" נלחצתי טיפה בתחילה אך אח''כ התייצבתי "ממש לא. נכנסתם כשכבר הייתי בפנים ולא הייתה לי ברירה"
"אז למה לא יצאת הרבה זמן? אני פה כבר 20 דקות" שילב את ידיו בתוכחה
" מה זה עניינך מה אני עושה בשירותים וכמה זמן? לא הבנתי!!"
" טוב תירגעי אין לי כוח לריב עם עוד מישהי היום... סליחה"
"על מה?" התבלבלתי לרגע
"על ההאשמה עכשיו ועל אז.. במופע.." השפיל את ראשו
"לא סולחת. ביי" סובבתי לו את גבי
"רגע! חכי!" קרא ובא להושיט ידו כדי לתפוס אותי אבל מיד נזכר ומיהר להרחיק את ידו, כמו נכווה מאש
"מה?!?" אמרתי ברוגז גם כדי להפיג את המבוכה וגם כדי להביע את מורת רוחי מהשיחה הלא מעיינת שנקלעתי אליה בעל כורחי
"את חושבת שאני צודק? "
" מה? "
" בויכוח שהיה לי עם טל קודם... אני טועה?"
"חשבתי שאני לא אמורה להגיד לך מה לעשות" עקצתי
הוא מניד בראשו, מחייך "אם אני שואל זה בסדר, קרן.."

נלחצתי מכך שהוא יודע את שמי וכל הסיטואציה המוזרה הזו מעבירה תחושה משונה.
"אהמ, אני לא יודעת ותעזוב אותי בשקט, טוב? " אמרתי במהירות ופניתי משם