Lost in reality

chapter 6

קמתי בבוקר כשמעתי את סמנתה וג׳יימס צועקים אחד על השני.
קמתי באיטיות מהמיטה ופתחתי את עיניי בקושי.
הרמתי קצת את המכנס הקצר שהיה עליי ופתחתי את הדלת בזהירות, המבטים שלהם הופנו אליי והצעקות הפסיקו
״הערנו אותך?״ סמנתה שאלה והתקרבה אליי, ״כן- לא, זה בסדר.״ עניתי עם חיוך, חיוך מאולץ. קשה לי לחייך בזמן האחרון, אני מרגישה שאין לי סיבה לכך. אבל מגיע להם את החיוך הקטן הזה.

״אז מה תאכלי?״
״סמנתה, הכל בסדר, אני לא רעבה.״ עניתי, הרעב שהיה לי אתמול בלילה כנראה הייתה השפעה של המחזור. לא יותר מזה.
״טוב, אנחנו יוצאים.״ ג׳יימס אמר ופתח את הדלת, תכננו ללכת לקניות, ״רגע!״ סמנתה קראה והלכה לכיוון התיק שלה, היא הוציאה ממנו ארנק ובזמן הזה אני וג׳יימס החלפנו מבטים, ״קחו את זה,״ היא אמרה לבסוף והושיטה את הכרטיס לעברי, ״תקנו לכם מה שאתם רוצים.״ אמרה וקרצה לכיווני, ״סמנתה... באמת שלא צריך.״ אמרתי והחזרתי את היד שלה אליה, ״צריך. ועוד אך שצריך.״

״אמא שלך לא נורמלית.״ אמרתי עם גיחוך. נראה לי שזו הפעם הראשונה בשבועיים האחרונים שבאמת הרגשתי שהכל בסדר
למרות שידעתי שלא.
התחלתי להתייאש כבר מהחיפוש אחר טומי.
ג׳יימס נעצר לפתע
הסתכלתי אליו ואז אל המקום אליו הוא הסתכל, הקניון. הוא ענק בגודלו.
״וואו.״אמרתי בשקט, יותר לעצמי

המשכנו ללכת
וכמויות של אנשים,
נכנסים,
יוצאים
״אמא בבקשה.״
״לא היום!״
״תודה על הארוחה, אני אחזיר לכם כסף בפעם הבאה!״
״תודהההה זו הייתה היום הולדת הכי טובה בעולם!״
״אבא!! אבל אני רוצה את הפוסטר!!״
״תודה שקנית לי מכונית על שלט אמא!״
צעקות מכל מקום
הסתכלתי על הכל כ-זר
בקושי נכנסתי לפה
ואם כבר נכנסתי זה לא היה בשביל לקנות.

״איפה את רוצה להתחיל?״ הוא שאל
״לא יודעת..״ אמרתי והמשכתי לבחון את כל הקניון הגדול
״בואי.״ הוא משך בידי ולקח אותי לחנות בגדים
״תבחרי מה שאת רוצה.״ הוא אמר והצביע על כל החנות
״אבל לא אני לא רוצה.״ הסתובבתי לצאת מהחנות והוא חסם אותי, ״בבקשה, רק מהחנות הזו, אם לא תרצי אחרי זה להיכנס לעוד חנות אני לא אכריח אותך.״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי
הסתכלתי לכל הכיוונים ועיני נעצרו על מכנס ג׳ינס ארוך יפה בצבע כחול
״אהבת?״ הוא שאל והנהנתי, לקחתי את הג׳ינס ובחנתי אותו, היו לי כמה ג׳ינסים, כמה חולצות ופיג׳מה אחת קצרה. לפעמים כשאני וטומי פרצנו לבתים וראינו חליפה או בגד שמוצא חן בעינינו אז לקחנו אותו.

״תלכי למדוד אותו.״ ג׳יימס אמר והצביע על תא קטן בסוף החנות, נכנסתי לתא ופשטתי את המכנס ממני, שמתי את האחר עליי והסתכלתי במראה הגדולה שהייתה על הקיר הגדול, ״נו? איך זה?״ ג׳יימס צעק מבחוץ
יצאתי להראות לו את המכנס והוא החמיא לי, גם המוכרת שהייתה בקרבת מקום אמרה שהוא ׳יושב עליי בול.׳
לקחתי עוד אחד כזה רק בצבע יותר כהה