Lost in reality

chapter 8

2/3

בואי, תני לי יד
תבואי איתי לשם.
בואי איתי
בואי איתי
תיכנסי איתי לשם
בואי איתי
בואי איתי

הנשימה שלי כמעט והפסיקה אחרי שקמתי במהירות מהמיטה, ״זה היה סיוט. תרגעי.״ אמרתי לעצמי והסתובבתי בחדר
אבא שלי אמר לי לבוא איתו. לאן?
לאן הוא רוצה שאני אבוא איתו?
״הכל בסדר?!״ ג׳יימס פתח את הדלת בצעקה ומבט מבוהל על פניו
לא הקשבתי והמשכתי להתהלך
״את... בסדר?״ הוא התיישב על המיטה
הרמתי את ראשי, ראיתי את עיניו הירוקות מולי, ״תעצרי.״ הוא אמר עם חיוך, לא רציתי לעצור וניסיתי להשתחרר מאחיזתו, ״רוצה לספר לי?״ הוא שאל ברכות וחזר להתיישב על המיטה, הנדתי בראשי לשלילה ועצב תקף אותי, ״בסדר...״ הוא ענה וקם ממקומו, ״אני הולך להביא לנו קצת גלידה.״ הוא אמר והנהנתי, הוא יצא מדלת הבית ונשארתי לבד, החלום המשיך לחזור אליי
יצאתי מהחדר והתחלתי להסתובב בבית, נכנסתי לחדרו של ג׳יימס
הגיטרה משכה את צומת ליבי.
לקחתי אותה וניגנתי את אותו השיר מאז.
״זה היה יפה מאוד.״ קול אמר לפתע בהתלוות של מחיאות כפיים
הרמתי את ראשי בבהלה והופתעתי לגלות את הארי.
״הבהלת אותי.״ אמרתי ברכות, ״סליחה...״ הוא אמר והתיישב על המיטה, לידי.
״מה אתה רוצה הפעם?״ שאלתי בניסיון להרחיק אותו מהבית
״סתם... לבקר.״ הוא ענה בפשטות וסרק את החדר
״גם פעם שעברה זה היה ׳סתם לבקר׳ למה באת עוד פעם?״ גלגלתי את עיניי
״הי! אל תגלגלי אליי עיניים.״ הוא אמר והסיט את מבטו ממני
״אני באתי כי דאגתי לך. רציתי לראות מה קורה איתך.״ הוא אמר והסתכל עליי, ״אבל השארת לי את המספר שלך למקרה שיקרה משהו.״ אמרתי בתמימותי, למה הוא כל כך רוצה לשמור עליי אם הוא בכלל לא מכיר אותי?
״נכון. ובכל זאת, חשוב לי.״ הוא ענה עם חיוך, גלגלתי את עיניי שוב פעם רק שעכשיו הוא לא העיר לי על זה
קמתי ממקומי, מתקדמת לכיוון הסלון-מטבח
״טוב, ג׳יימס עוד מעט מגיע. תלך.״ גירשתי את הארי, הוא פער את פיו וגרם לי לצחקק

"וגם אל תחזור." הוספתי עם גבי אליו, אני לא יודעת איך להגיד את זה בדרך יותר מנומסת, הרי זה לא הבית שלי, אני לא מכירה אותו והוא לא אותי וזה סתם מרגיש מוזר...
״העלבת אותי.״ הוא אמר בקול ׳פגוע׳
״מצטערת, אבל עכשיו אתה צריך ללכת.״ אמרתי ויכולתי לשמוע כבר את ג׳יימס מרחוק, ״מה כל כך מפריע לך שהם יראו אותי?״ הוא שאל והסתובב בבית, נוגע-לא נוגע בדברים
״אכפת לי כי זה לא הבית שלי. אני לא יכולה להביא לכאן את מי שאני רוצה. במקרה שלך אני לא כל כך רוצה״ לחשתי את החלק האחרון
הוא הרים את מבטו אליי ושמעתי את הדלת נפתחת, ״קצת עזרה כאן!״ ג׳יימס אמר ושכחתי לגמרי מהארי שעומד בפינת החדר הקטן
״תודה.״ הוא אמר עם חיוך והרים את
ראשו, קולט את הארי במהירות.
הוא התקרב אליו ונזכרתי בדבר המכונה ׳הארי׳ שעמד שם
ג׳יימס הרים גבה, עקף אותו ונכנס למטבח, הארי הסתכל עליי מוזר.
הוא התחיל לסדר דברים שהוא קנה ואת הגלידה שמתי במקפיא
הארי רק עמד וצפה בנו, מידי פעם עשיתי לו סימן עם העיניים שזה הזמן לעזוב
״אז... אתה טומי?״ ג׳יימס שאל לפתע, גורם לי לצחוק בשקט

הוא ראה אותו לפני כמה ימים, הוא לא זוכר??

״לא... אני הארי.״ הוא ענה בעצמו, ״אה, הארולד. קים מדברת עליך בלי סוף.״ הוא אמר עם חיוך ופערתי את פי, אף פעם לא סיפרתי לג׳יימס על הארי, עם כמה שרציתי, לא עשיתי זאת
התקרבתי לג׳יימס, ׳עוזרת׳ לו להכין קפה, ״מתי סיפרתי לך עליו?!״ שאלתי בלחש, ״את לא. את באמת רוצה שאני אגיד לך איך אני יודע?״
״כן!״ צעקתי וראשו של הארי הסתובב לכיונינו, אחרי שסימנתי לו שהכל בסדר בעזרת חיוך קטן הוא החזיר את ראשו לטלוויזיה שהייתה דולקת על ערוץ שלא טרחתי לבדוק
״שמעתי אותך פעם... את אמרת את השם שלו פעם בלילה. כשישנת...״ הוא אמר והסתכל על תוך עיניי
אף פעם לא דיברתי מתוך שינה.
חזרתי להארי עם כוס בידי, משאירה את ג׳יימס מאחור, ״הכל טוב איתי. אתה רואה? אני עם אנשים טובים והכל בסדר. אתה יכול ללכת עכשיו.״ אמרתי במהירות אחרי שהנחתי את הכוס על השולחן, ידעתי ששמע למרות שלא הזיז את מבטו מהטלוויזיה.
לפתע הוא סובב את ראשו אליי, זה היה טיפה מלחיץ.
הוא קם, ״תודה רבה. אני כבר אשתה את הקפה בדרך הביתה. להתראות.״ הוא אמר ויצא במהירות, שוכח מהקפה
״שיט! הוא שכח פה את הקפה.״ ג׳יימס אמר אחרי שסגר את הדלת
אחזתי בידית הכוס ושתיתי את תכולתה, זה היה די מגעיל, אבל גם טעים.
״טוב, אז איזה סרט את רוצה לראות?״ ג׳יימס שאל אותי כשאחז בשלט.
״אמ... לא יודעת. תבחר משהו.״ אמרתי, הרבה זמן שלא ראיתי סרט. הוא לחץ על כפתור מסויים בשלט והמסך הראה כמה דמויות אך הסרט עוד לא התחיל להתנגן.
״הגלידה...״ שנינו אמרנו ביחד,מסתכלים אחד על השני, מה שגרם לשנינו לצחוק. קמתי ממקומי הולכת לכיוון המקפיא והוצאתי משם את הגלידה.
הרמתי את ראשי והסתכלתי בחלון. ראיתי דמות זזה במהירות, לא שמתי לב מי זאת אבל התעניינתי, הלכתי לחלון ובדקתי הכל, לא היה שום דבר באזור, ״מה קורה?״ ג׳יימס שאל אותי, מנסה לזרז אותי עם הגלידה
הסרט התחיל ופשוט נרדמתי בזרועותיו של ג׳יימס.

נ.מ ג׳יימס
היא כל כך יפה כשהיא ישנה. גם כשהיא לא. אני חושב שאני מתחיל לחבב אותה, מאז מה שקרה לי עם הבן זוג הקודם שלי, לא איפשר לי לאף אחד להיכנס לי ללב. היא פשוט התפרצה לשם בחוזקה. לדעתי היא עושה את זה לכולם. עובדה שה׳הארי׳ הזה הגיע היום. אני לא יודע מי הוא אבל אם היא לא הייתה מספיק חשובה לו הוא לא היה מגיע לפה בכלל, לפתע דפיקה בדלת נשמעה, קמתי בזהירות בשביל לא להעיר אותה ופתחתי את הדלת, קופסא קטנה הייתה על הרצפה, כתוב ׳קים׳ בגדול על פתק, לקחתי את החבילה וסגרתי את הדלת, הפכתי את הקופסא מצד לצד מנסה לקבל מעט פרטים מבלי להרוס שום דבר, בכל זאת, זה בשבילה.
לא הצלחתי והתייאשתי. שמתי את החבילה על השולחן הקטן בחדר שלה והולך במהירות לכיוון קים, לראות מה איתה. היא נשארה בדיוק כפי שהייתה לפני כמה דקות. חייכתי מהמראה היפה שלה והרמתי אותה על ידי, לקחתי אותה בזהירות לחדר שלה והשכבתי אותה על המיטה. ״תישני טוב.״ אמרתי ונשקתי לראשה. יצאתי וסגרתי את דלת החדר.
אנחת שלווה יצאה מפי לפתע.

חלומות באים והולכים כל כך מהר.
אני רואה אותה כשאני עוצם את העיניים, כשאני נרדם. אני מרגיש משהו אחר כשאני איתה . וזה קשה, כי כל דבר שאני נוגע בו בסוף מת.