3/3
נ.מ קים
בבוקר התעוררתי בחדר שלי, אחרי שינה ארוכה ללא הפרעות
קמתי בזהירות, מתמתחת, קפצתי לכיוון הארון, מרגישה היום יותר טוב מבכל שאר הימים בחיי. הרגשתי מלאת אנדרנלין, מלאת שמחה
נעמדתי מול הארון הפתוח ובחרתי לעצמי סט נחמד של ג׳ינס כחול ארוך וחולצה לבנה.
אני שמחתי לראות שיש לי בגדים בארון. זה כל כך שונה ממה שהתרגלתי אליו.
אחרי שהתארגנתי ושמתי עליי את כל הדברים הנחוצים ניגשתי לשידה שבחדר,
שמתי לב לדבר הזה עוד מלפני כמה ימים אבל רק עכשיו התפנה לי קצת זמן לפתוח את זה.
׳קים׳
היה כתוב בגדול על פתק שהונח בצורה מושלמת על קופסא שארוזה מצויין
החזקתי את הקופסא בשתי ידיי ובחנתי אותה מכיוונים שונים, זו לא נראת כמו קופסא מוכרת. בחיים שלי לא החזקתי בכזו, התייאשתי והורדתי את הפתק
הפכתי אותו והיה כתוב שם משהו
״לקים, את בטח שואלת את עצמך למה שתצטרכי טלפון, ועוד כל כך יקר. אז רק רציתי שתהיה לי דרך לתקשר איתך. אז מקווה שאהבת. האייפון הכי חדש בחנות.
בחיבה ודאגה רבה H."
אייפון?
דאגה?
מי זה לעזאזל?!
פתחתי את הקופסא בזהירות וראיתי את המכשיר שוכב שם מחכה שאדליקו
״איך מפעילים את הדבר המטומטם הזה?!״ שאלתי את עצמי בכעס
היו שם כל כך הרבה כפתורים. שלושה בצד אחד ועוד אחד בצד האחר.
לחצתי על הכפתור היחיד לחיצה ארוכה (לפי הכתוב בהוראות) והמסך הפך שחור לגמרי חוץ מסימן של תפוח קטן באמצע המכשיר
כדאי לי לבקש עזרה מג׳יימס?
לא.
אני אפילו לא יודעת מי שלח את זה, אולי זה מסוכן? אולי זה בכלל פצצה? אולי זה מהמשטרה והם מנסים לאתר אותי?! מחשבות עלו לי לראש וניסיתי להתעלם מהן.
ניסיתי לתפעל את המכשיר בעצמי אבל זה די קשה במיוחד מהבחינה שאף פעם לא היה לי אחד כזה. רק לאחי הגדול היה. היה לו אחד הרבה יותר קטן, שנכנס בקלות לכיס ועם מסך בגודל מינימלי, הוא לא הרשה לי לגעת בו אבל מידי פעם הייתי גונבת לו אותו רק כדי להודיע לונסה איפה המקום הבא בו צריך להיפגש אז ידעתי בערך מה זה ׳הודעות׳ ו-׳אנשי קשר׳
המכשיר רטט וראיתי שקיבלתי הודעה חדשה
מספר לא מזוהה: הי, מקווה שאת נהנת מהטלפון החדש שלך. תשמרי על קשר H
את/ה: מי אתה?! מי זה לעזאזל H?!
מספר לא מזוהה: אוי, שכחתי להגיד לך, זה אני הארי
את/ה: הארי, באמת שלא היית צריך להביא לי את זה.
מספר לא מזוהה: אני כן הייתי. אם אני רוצה שנדבר מתי שצריך וכמה שצריך אז צריך שיהיה לך אחד כזה בהישג יד.
גילגלתי את עיניי מההודעות שלו והנחתי את הטלפון בצד. היה בתוך האריזה גם את המגן שלו, שמתי את הטלפון בתוך המגן וחייכתי לעצמי. נכון, הוא לא היה צריך לעשות את זה אבל כיף לדעת שלמישהו אכפת ממך.
YOU ARE READING
Lost in reality
Fanfictionאיך זה מרגיש? להתנשק בפעם הראשונה לשכב בפעם הראשונה להתאהב בפעם הראשונה אלו שאלות ששאלתי את עצמי כל חיי ועדיין לא עניתי לעצמי עליהן. שאלתי כל כך הרבה שאלות רק כי בחיים שלי לא ידעתי. בקושי יצאתי מה׳בית׳ שלי למטרה של חברוּת. אבל אולי עכשיו? אולי עכשי...
