Lost in reality

chapter 13

תודה רבה על 300 קריאות!
לצערי הקריאות יורדות מפרק לפרק... אני לא אפסיק את הסיפור כי כבר כל הפרקים שלו מוכנים להעלאה אז אני כנראה אעלה פעם או פעמיים בשבוע, במיוחד בשביל המצב שאנחנו בו עכשיו💗
מקווה שכולכם בסדר❤️

התעוררתי ליום חדש, לבד. לא התגעגעתי לזה בכלל.

פתחתי את הטלפון עם המעט סוללה שלי וראיתי שקיבלתי הרבה הודעות מהארי, התעלמתי מהן וגם לא התקשרתי אליו או אל סמנתה. הם לא צריכים לדאוג לי, אני אסתדר, אני לא אטריח אותם באמצע הלילה לבוא למקום שהם לא מכירים ויבוא לאסוף אותי או משהו, ראיתי הודעה ממספר חסוי ומיד קראתי אותה

'אנחנו יודעים שאת בחיים, אנחנו גם יודעים איפה את בדיוק. כדאי לך מאוד לשתף פעולה אחרת... את יודעת מה יקרה אחרת.
אנחנו צריכים שתחזירי לנו את הכסף שאת חייבת לנו היום בלילה.
יש בית שאנחנו צריכים שתגנבי ממנו, רק בו יש מה שאנחנו רוצים. נשלח לך כתובת ואנחנו מצפים לטבעות האלו, מאוד.
בחיבה רבה האחים גרין.'

שיט- הם מצאו אותי. הסתכלתי לכל הכיוונים ולא היה אף אחד, הייתי די רחוקה מהעיר ככה שגם אנשים בקושי היו פה.

קיבלתי מהם עוד הודעה על מיקום.

'יש לך עד שעה 3:00 להביא את זה לפארק הגדול.'

נכנסתי מעט ללחץ, אלו ההודעות שטומי היה מקבל?!
סגרתי את הטלפון והתלבשתי מהר בבגדים שחורים, לקחתי איתי את התיק וניסיתי למצוא את עצמי, אני מול כביש מהיר בלי כלום עליי חוץ מהתיק המסכן הזה והטלפון מועט הסוללה שלי.

מהר מאוד הגיע הזמן לצאת ופחדתי. לעשות את זה לבד? אף פעם לא עשיתי את זה לבד, תמיד הייתי עם טום...
הלכתי לפי המיקום שהם שלחו, השעה 1:47
מצויין, השערים עוד מעט נסגרים וזה הזמן המושלם.

שמתי עליי את הכובע גרב שדחפתי לתיק בזמן שסמנתה לא הסתכלה והתקרבתי לשערים, למה משלמים לשומר אם הוא נרדם באמצע משמרת? השער החל להיסגר

׳בינגו.׳ חשבתי ורצתי לכיוון השער
הצלחתי להיכנס, הלכתי בשקט בשקט לתוך האחוזה הגדולה ונפערתי מהמראה שלה

התחלתי להתהלך בבית, נכנסתי לחדר שינה, יש שם ילד קטן במיטה גדולה שלא מתאימה לגילו, פחדתי עליו קצת. עברתי על עוד מקומות בבית ואין אף אחד, חוץ מהתינוק הזה. ניצלתי את זה ונכנסתי לחדר השינה הגדול שראיתי מקודם