Balance

פרק 1

פרק 1

ליהי

מור, שלי ואני צעדנו לכיתה.

אנחנו חברות טובות וכל אחת מאיתנו היא אחרת, מור היא ערפדית ושלי היא אנושית.

אני לעומתם לא ממש מוגדרת, בעברי הייתי ערפדית, אך ביום אחד הכול השתנה, אני לעומתן בעלת כל הכוחות אך ללא החסרונות ולכן שום נשק שקיים לא יכול לפגוע בי.

בנוסף החשק לדם שהיה קיים בי בתור ערפדית נעלם, אני יכולה לשתות דם כמו שאני יכולה לאכול אוכל אנושי, אבל אין לי באמת צורך משום דבר מאלה.

"אני לא מבינה איך את מצליחה לסבול את זה." מור נאנחת לצידי.

"שכחת שאני לא ערפדית יותר." השבתי לה בחיוך.

מור הנידה את ראשה שאמרה "אני עדיין לא מבינה את זה, את לא ערפדית יותר אבל את חזקה כמוני ויש לך כוח בדיוק כמוני."

משכתי בכתפיי "אבל אין לי את הרעב שיש לך."

מור שאלה בהתעניינות "אבל את מריחה את הדם איך את לא מתגרה?"

"אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל זה שונה מאוד מהבחינה הזו, זה כמו לראות משהו שאת לא אוהבת כל כך, זה לא מגעיל אותי אומנם, אל זה קיים ולא ממש אכפת לי מזה."

מור הנידה את ראשה בתסכול "אני ממש מתחרפנת כאן ולך נראה שזה לא מזיז."

הרמתי גבה "זה שנה שנייה שלך כאן."

מור הביטה בי בתסכול "ואני עדיין לא מבינה איך סבלתי שנה שלמה."

צחקתי בתגובה "לא נורא, את תהיי בסדר גם בשנה הזו."

שלי

מור וליהי דיברו כרגיל אל כל הדברים שלהם, החברות שלנו הייתה לא רגילה, אך שמרנו באדיקות על הסודות שלנו.

מור היא ערפדית ליהי היא הייתה ערפדית לשעבר ועכשיו לא במת מובן מה היא, יש לה יכולת חזקות אך בלתי אפשרי לפגוע בה, השם הרשמי של הכוחות שלה זה שומרת, ועד כמה שידוע לנו היא היחידה שמחזיקה בכוחות הללו.

היום התחילה השנה החדשה שלנו,

הבטתי סביב וחצה את שדה הראייה שלנו בחור חתיך בגילנו. הבטתי לעברו ומשכתי את תשומת הלב של החברות שלי "תראו, הוא ממש חתיך."

מור הנהנה "בטח שהוא חתיך, הוא ערפד."

בהייתי בה בהלם "איך את יודעת?"

מור משכה בכתפיה "אני מרגישה את זה."

הבטתי לעברו שהוא המשיך ללכת, והרגשתי תחושת פספוס "מבאס." הגבתי

ליהי הביטה לעברי בהרמת גבה "למה באסה, לכי דברי איתו."

הבטתי בה ועניתי את המובן מאליו "אבל הוא ערפד."

מור הרימה גבה "אני ערפדית, ליהי הייתה ערפדית ואנחנו חברות שלך."

ליהי הוסיפה "זה שהוא פה אומר שהוא רוצה להתקרב לאנושיים, תהיי נחמדה ודברי איתו."

מור עצרה בעדי לפני שעזבתי ואמרה "ועוד דבר אל תגידו לו שאת יודעת שהוא ערפד."

הבטתי בה בהפתעה "למה אמרת לי?"

מור קרצה לעברי "שאם הוא יוציא עליך שיניים שלא תיבהלי."

צחקתי והנדתי בראשי "בסדר."

לא האמנתי שעשיתי זאת, זה לא היה מתאים לי בשום צורה, הייתי ביישנית ולרוב לא העזתי לעשות שום דבר שדרש אומץ, אך השנה החלטתי להיות אמיצה, זו הייתה הפעם המשימה הראשונה שלי.

הוא עמד ליד הכיתה לבד ושיחק בנייד שלו, נשכתי את שפתיי ונגשתי אליו לפחות אנסה.

"היי," אמרתי לעברו.

"היי," הוא השיב לעברי ועמדתי במטרה לפתוח בשיחה אך הוא קטע אותי ואמר "אני חייב ללכת." הוא אפילו לא חיכה שאומר משהו, הוא הסתובב ועזב.

הבטתי בגבו שהתרחק ומלמלתי "ביי."

הניסיון הראשון שלי חווה כישלון חרוץ.

~~~
הַסִּפּוּר יַעֲלֶה כֻּלּוֹ לְאַחַר סִיּוּם הַסֵּפֶר
Seven souls
אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתּוּכְלוּ לֶאֱהֹב אֶת הַסִּפּוּר, סִפּוּר שֶׁכֻּלּוֹ פַנְטַזְיָה וְעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים.

באהבה,
וויט א'נגל