פרק 21
תומר
זה היה ברור שליהי הייתה סביב מכשפים, לא יכולתי לאתר אותה ויחידה שיכלה להטיל את הכישוף המסובך שנתקלתי בו כשניסיתי לאתר אותה הייתה גל.
זה היה ברור שהלחש חסם בפניי את הגישה שלי אליה, רך מאחר שזיהיתי את החתימה הייחודית שלה, היה לי קל לדעת שזו היא, מאחר שזה היה כך, זה לא הייתה בעיה להגיע אליה, תמיד הייתה לי גישה אליה מאחר שהיא עדיין האמינה שאצטרף אליה למסעה.
התכוונתי לנצל את הגישה הזו לטובתי, זה היה בגידה מבחינתי מאחר שהיא בטחה בי שלא אנצל את הידע שברשותי כנגדה, אך זו לא הייתה היא, סה לא התאים לה, התכוונתי לנצל את הידע שברשותי כדי להחזיר את גל שהכרתי.
"תחזיקו ידיים בחוזקה," הושטתי את ידי לעברם שהם עמדו סביב י, הם אחזו זה בזה עד שזה הפך למעגל. זה היה צורך עצום להשתמש בכל היכולת שלי על מנת להצליח להעביר את כולנו למקום שהיינו צריכים, אבל ליהי הייתה היחידה שהייתה מסוגלת לעצור את גל, זה היה הדרך היחידה שלי להצליח לשנות אותה והדרך היחידה שלי הייתה להציל אותה מגל שאחרת תהרוג אותה ותהרוס כל אפשרות להציל את העולם מידיה.
"תעצמו עיניים." ביקשתי, לא היה אפילו אדם אחד שהתנגד לכך.
הכוח שלי היה צריך להקיף את כולם ולאחר מכן הייתי צריך להעביר את כולם למקום המדויק, המשימה הזו רוקנה את כוחותיי לחלוטין, אך לא התכוונתי לוותר על כך.
לבסוף עמדנו שם, גל עמדה להיות דמותה השמוטה, הקשורה והמעולפת של ליהי.
"מזל טוב, חיכיתי לך." אמרה גל וחייכה לעברי, החיוך שלה הפחיד אותי יותר ושקלתי האם הייתה דרך בשבילה לחזור אחורה או שהכול היה אבוד בשבילה ולא היה סיכוי להציל אותה מעצמה.
פחדתי שזה היה אבוד, קיוויתי בכל ליבי שליבה של גל שהכרתי עדיין קיים במקום כלשהו שם.
"לא חשבתי שאתה זה שתעשה זאת, ככל הנראה לא הייתי צריכה לסמוך עלייך."
"אני חושב שאת לא יכולה לסמוך על עצמך יותר, אבל תמיד תוכלי לסמוך עליי להיות המצפן שלך, גם אם תעשי משהו לא נכון, אני תמיד מתכוון להיות שם ולנסות לגרום לראות את הטעות שאת עושה."
"אתה לא יודע כלום, העולם הזה הרוס, הוא לא יכול להתקיים יותר, אי אפשר להסתיר אותנו לנצח, אנחנו לא יכולים מלחיות לנצח בצללים, זה לא הגיוני שאנו שטובים יותר מבני האנוש האלו צריכים להסתתר בצללים בגללם."
"האם להרוג אותם ולזרוע הרס זה פתרון טוב מבחינתך?" לא יכולתי לראות אותה כגל שהכרתי אבל הייתי חייב להילחם ולהאמין שהיא שם ושניתן עוד להציל אותה, כי אם לא, הכול אבוד.
"כן, זה הפתרון הכי טוב, בני האדם כל כך טיפשים, הם לא ראויים לחיות."
"ומי אמר שאנחנו כן?" שאלתי אותה.
"למה אתם כאן?" קולה החלש של ליהי היה מה שקטע את הוויכוח שלהט בנינו.
ליהי
"התעוררת? מזל טוב, החברים שלך באו לבקר אותך, תגידי להם להתראות, זו תהיה הפעם האחרונה שתראי אותם." גל אמרה, הצחוק המחליא שלה נשמע שוב.
"לא, הם לא קושרים, שחררי אותי, תלחמי איתי, אותי את רוצה, לא אותם."
היא צחקה "את מעוניינת להפסיד לי שוב."
"שחררי אותי, אם את מאמינה כל כך שאת תנצחי אותי, שחררי אותי." התרסתי כנגדה, קיוויתי בדרך הזו היא תוכל להתנגד לכך ותרצה להוכיח עד כמה טעיתי וכך אוכל להציל את חבריי.
גל צחקה שוב, קול צחוקה מילאה את האוויר כולו בחלחלה "אני יודעת מה את מנסה לעשות, אני חושבת שהפעם זה לא יצליח לך," היא העבירה את ידה על פניי, היא הייתה כה קרובה עד שיכולתי להריח את ריח הבושם החזק שלה, הזזתי את פניי הצידה, אפילו להביט בה לא רציתי, דמעות עלו בעיניי ולא רציתי שהיא תדע שהיא שברה אותי כך.
"את עומדת לצפות במותם של יקירך, את לא הולכת לומר שלום, את תצטערי על זה את יודעת."
הכעס גאה בי כגלים בים סוער והבטתי בעיניה במבט חודר וירקתי "את זו שתצטערי על כך אם תגיעי בהם."
"מה את יכולה לעשות, שומרת עלובה שכמוך, אפילו להגן על עצמך, אינך מסוגלת." היא גיחכה במעין שגעון.
הכעס היה מוחשי עד שיכולתי להרגיש אותו זורם בעורקי לצד דמי, הוא חיזק אותי, הכעס והזעם שעצורים בתוכי התפרצו החוזה, נערתי את השרשרות בקול גדול עד שהם התבקעו ונפלו הצידה ברעש מחריש אוזניים.
הפתעה ממעשי הייתה ברורה כמו אור השמש, גל לא ציפתה לכך, אך את פניה המשיך לאתר חיוכה המוכר והיא שילבה את ידיה והביטה בי "לא מרגש במיוחד, המופע שהרמת פה, תצטרכי להשתדל יותר."
"אני בטוחה שבמותך תחשבי אחרת." השבתי, קולי נשמע צורם אף לאוזני.
אבל קול שבור נשמע מהצד, זה היה קולו של תומר שקרא לי לעצור ולא לעשות את מה שהצהרתי אליו, ברגע זה ראיתי אותו כמו שראיתי אותו לראשונה, מופתעת, אך לא היה לי די זמן להבין זאת, ידעתי מה לעשות וזה היה להרחיק אותם מכאן, התמקדתי ברצון שלי להגן עליהם ושלחתי אלומת אור מרוכזת והם נבלעו.
"אני מצטערת, אבל אני לא יכולה לתת לכם להסתכן." אמרתי לאחר שהם נעלמו כליל וקיוויתי בכול ליבי שלא עשיתי דבר מה אחר אשר סיכן אותם ולא הציל אותם.
אך לא ידעתי ואולי לעולם לא אדע.
YOU ARE READING
Balance
Fantasy✯הסתיים✯ M×W להיות שומרת מעולם לא היה קל, בעולם שבו יש שלושה זנים שהם צריכים לחיות זה עם זה בשלום, זוהי משימה קשה, ולכן נקבעה השומרת, בעלת כוחות חזקים במיוחד לשמור על העולם הנסתר והגילוי, החוזק שלי מגיע עם אחריות עצומה ובעוד שאני מנסה לשמור על שגרת...
