פרק 8

221 10 0
                                    

פרק 8

מור

איתן אחז בידי ברכב, הוא ניסה להסתיר זאת, אבל הרגשתי חמימות שהוא אחז בידי, כאילו לא בכוונה. ישבתי בחדר של ליהי וכל מה שיכולתי לחשוב אליו, זה שאיתן היה כל כך קרוב אליי.

ליהי שמה לב לכך ככל הנראה והיא עודדה אותי ללכת לדבר איתו, נשכתי את שפתי, מה אגיד לו שהוא יפתח את הדלת?

הרמתי את ידי ונקשתי על הדלת, הוא פתח לי ונראה מופתע לראות אותי שעמדתי על מפתן דלת חדרו, הוא פתח את הדלת לרווחה ונתן לי להיכנס.

הוא שאל בחיוך משועשע "התחמקת מפני ליהי."

הוא סגר את הדלת והסתובב אליי

הנדתי בראשי "למען האמת, לליהי לא מפריע אני אצא איתך."

הוא הרים גבה לעברי בפליאה "באמת?"

הנהנתי "כן." חייכתי בכנות "יש לך אחות הטובה ביותר."

צחקתי "אל תדאגי, אני יודע את זה, זה אומר שאת יוצאת איתי עכשיו?"

היא הרכינה את ראשה והנהנה קלות.

הנחתי את ידי על שלה "את מסכימה לי לנשק אותך?"

היא הביטה בי ונשכה קלות את שפתיה, אבל היא סירבה.

הנהנתי לעברה "אני אתן לך את כל הזמן שתרצי, תוכלי לשבת לצידי?"

היא הביטה בי "אתה לא כועס."

"אני לעולם לא אכעס עלייך."

נשקתי את ידה והיא הסמיקה שוב.

היא נשארה בחדרי והאווירה שלנו הפכו קלילה יותר שדיברנו על נושאים שונים.

ליהי

לעודד את מור ללכת לאיתן היה דבר טוב שעשיתי, שמחתי על כך שהם מצאו זה את זו. הגיעה להם הטוב ביותר ואם הם עשו אחד את השני מאושרים זה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לבקש.

נשארתי עם שלי והחלטנו יחד לבשל פסטה עם תוספות של בשר לכולנו.

"מה כדאי לעשות?" שאלתי שלי, התחלתי להכין פסטה והיא הכינה סלט.

היא הביטה בי בשאלה "בנוגע למה?"

"אני לא בטוחה בנוגע ללירן." אמרתי לה בכנות.

"הסכמנו שתנסי, שתתני לזה הזדמנות." היא הביטה לעברי.

לאחר דקה היא עזבה את הסכין ולקחה את הפלאפון שלי והושיטה לי את הנייד "תתקשרי, עכשיו!"

"אבל הפסטה-" התחלתי לומר.

"סמכי עליי שאני אשמור על הפסטה שלא תהיי." היא נתנה לי את הפלאפון ודחפה אותי מחוץ למטבח.

"אולי אחר כך-" ניסיתי את מזלי.

המבט של שלי לא השאיר לי ברירה, לקחתי את הפלאפון שלי ועזבתי.

עמדתי דקות ארוכות והבטתי בפלאפון שלי, נאנחתי, הייתי באמת צריכה לנסות, חיפשתי את המספר ובאנשי הקשר האחרונים וחייגתי.

אחרי כמה צלצולים הוא ענה.

"הלו?" הוא ענה.

"היי, זו ליהי." אמרתי.

"ליהי," נשמע שהוא חייך שאמר את שמי "איזה כיף לשמוע ממך!"

לירן

לא האמנתי שאני אקבל שיחת טלפון מליהי, למען האמת הייתי בטוח שהיא פשוט מחפשת דרך יפה לדחות ולהתרחק ממני.

אולי הייתי מהיר מידי עם הצעה שלי והייתי צריך לחכות עוד כמה ימים.

אבל את השיחת טלפון מליהי בהחלט לא ציפיתי.

חייכתי שהיא אמרה שזו היא והוספתי "איזה כיף לשמוע ממך!"

"למען האמת, החלטתי להחזיר לך תשובה.

הלב שלי כמעט קפץ מהחזה שלי, קיוויתי שהתשובה תהיה חיובית "מה התשובה?" שאלתי.
~~~
הסיפור יעלה במלואו בעקבות הקורנה ומקווה שתוכלו לפחות להסיח את דעתכם מעט!

באהבה,
וויט אנג'ל.

BalanceWhere stories live. Discover now