פרק 22
תומר
המפגן כוחות שראינו היה משהו שמעולם לא ראיתי לפני.
היא הצליחה להשתחרר מהשרשראות הברזל העבות מלאי הלחשים אשר אזקו אותה, אף אחד לא ציפה לכך במיוחד לא כשגל הייתה כל כך בטוחה ביכולותיה.
הקסם שלה היה חזק ביותר כך שעדיין יכולתי להרגיש את השפעתו, הייתי חלש מהקסמים האחרונים שהטלתי ובנוסף לקסמה של ליהי, הייתי צריך להטיל קסם מגן כדי שלא נפגע אם במקרה היא הקסם שלה השתבש או שהיא שכחה מילה או אות כלשהי, הקסם היה דבר מדיוק מאוד וכתוצאה מכך יכול להזיק לאדם שהחזיק בו או לסובבים אותו.
לא יכולתי להטיל קסם נוסף להחזיר אותנו, זה היה יותר מידי מבחינתי.
התיישבתי על הספה ולירן תמך בי "הכול בסדר?"
חייכתי לעברו חיוך קלוש "כן, הגוף שלי מותש מהמעברים, אני צריך לחדש את הכוחות שלי." לירן הנהן לעברי "תישאר ככן. אנחנו נלך לבדנו."
החזקתי בידו בחוזקה "אתם צריכים אותי אתכם," השבתי לו, ידעתי שהם היו חזקים, הייתה בניהם רק אנושית אחד, אך חזקים ככל שהיו הם מעולם לא יתמודדו עם מכשפה חזקה כל כך כמו גל.
"אתם לא יכולים לחדור את הגנות שם." אמרתי.
לירן נאנח והתיישב לצידי והביט לעבר איתן שנראה חסר מנוחה ולחש "אני מצטער, נצטרך לחכות."
הוא הסתובב סביב, ועיניי עצמו מאליהם, העייפות פרסה את כנפיה עליי.
ליהי
"את לא תצליחי לנצח אותי, שומרת." היא ירקה את המילים מפיה כאילו היו קללה.
"בגלל שאני שומרת, זו המטרה שלי והיא לעצור אותך, ואני אצליח בזה."
"תנסי את זה, את תפסידי לי בכל מקרה." היא זימנה לידה חרב וחייכה לעברי.
עשיתי בדיוק כמוהו, החרב נוצרה בידי מתוך אור כחלחל.
הנפתי אותה מולה והיא רצה לעברי, החרב הייתה התגלמות הכוח שלה בתור מכשפה והיא הייתה חזקה כל כך.
הבנתי שלא אוכל להילחם איתה בתור מכשפה בלבד, הייתי שומרת, הכלתי את בתוכי את הכוחות של הזנים כולם, הייתי צריכה להשתמש בכל מה שיכולתי.
השתמשתי בחוזק של אנשי הזאב ובמהירות של הערפדים והכיתי אותה בזמן שהיא לא הייתה מכונה, היא ספקה פגיעה קשה אך היא המשיכה לעמוד מולי ולהילחם.
היא לא התכוונה לוותר, יכולתי לראות זאת בעיניה, אומנם לי היה את כל היכולת של הזנים, אך היה הייתה מכשפה והיא שלטה בכוחות שלה בצורה מוחלטת, לא היה דבר שלא ידעה, לא היה קסם או לחש שלא ידעה היטב, לא היה כוח שנעלם מעיניה, הכוח שלה נבעה מהידע המוחלט והמלא בכוחות שלה כך שאף אחד לעולם לא יכול להיות חזק יותר, היא הייתה המלכה בתחום שלה, ואף אחד לעולם לא יכול להתעלות עליה.
זה היה ברור שהייתי חייבת לשלב את כל הכוחות שלי, לחזק אותם, להשתמש בכל הידע שהיה לי, להשתמש בכל דבר, הכי זניח שהיה ברשותי, השתמשתי ברגשות שלי לחזק את היכולות שלי.
השתמשתי בזעם הרווי, בכעס השורף ובתחושה הפראית והחזקה הזו, כדי לאבד את השליטה וכדי לנצח אותה בתחום שלה.
נלחמתי בה בחוזקה עד שהיא ירדה על בירכיה, ידעתי שהפגיעות שלי היו חזקות מספיק על מנת לפגוע בה.
היא הביטה בי בשנאה גלויה "תהרגי אותי," היא קראה "תהרגי אותי וזהו."
"מוות הוא לעולם לא הפתרון." השבתי לה, הנחתי את אצבעותיי על מצחה והיא התעלפה לרגליי.
לאחר שזה קרה התאספו סביבי כל המכשפים וזה היה ברור שהם לא היו מוכנים לוותר.
"לעזאזל, אין לי שום רצון להילחם בהם."
YOU ARE READING
Balance
Fantasy✯הסתיים✯ M×W להיות שומרת מעולם לא היה קל, בעולם שבו יש שלושה זנים שהם צריכים לחיות זה עם זה בשלום, זוהי משימה קשה, ולכן נקבעה השומרת, בעלת כוחות חזקים במיוחד לשמור על העולם הנסתר והגילוי, החוזק שלי מגיע עם אחריות עצומה ובעוד שאני מנסה לשמור על שגרת...
