Balance

פרק 18

פרק 18

ליהי

מתברר שבנוסף לכל הכוחות שהיו לי, היה לי את הכוח של מכשפות. האמת היא שלא ידעתי שמכשפות קיימות עד שדניאל סיפר על התקרית שהייתה לו ביחד עם שלי.

אתחיל להתאמן על הכוחות החדשים שלי כבר מחר. גיליתי ידע רב היום ולירן וכל מה שהוא סיפר הפתיע אותי, לא ציפיתי לכך, תומר עז ולירן עדיין נשאר, הוא ישב על הספה והביט בי.

הוא נשם עמוק ואמר "אני יודע שהכול כל כך מבלבל עבורך, אבל אוכל לקבל ממך תשובה."

הבטתי לעברו, מה אגיד לו, השפלתי את מבטי ושחקתי עם אצבעותיי "אני לא יודעת," התחלתי לומר "כל מה שסיפרת לי, הכול חדש לי ואני באת לא יודעת."

תומר התקרב לעברי והניח את ידו על שלי "אני יודע, אני מצטער, אבל יש לך אותי את יודעת, אני אעזור לך, אני מבטיח."

הרמתי את מבטי לעברו "אם נתעלם מהכול-" התחלתי לומר אך לירן קטע אותי "אם נתעלם מהכול, האם תוכלי לצאת איתי?" הוא הביט בי בתחנון ובתקווה.

הבטתי בו בחזרה לעבר עיניו שהיו מלאות ברגש "אני חושבת," הוא לחץ את ידיי מעט ונשך את שפתיו "אני- כן." אמרתי.

"כן? באמת?"

הנהנתי לעברו.
הוא התרומם וחיבק אותי בחוזקה, הוא טמן את ראשו בשקע שבכתפי ואמר "תודה, תודה!"

זה שהודה לי הצחיק אותי, והוא הביט בי בזמן שצחקתי.

עיניו אורו והוא נראה מאושר "אני מבטיח לגרום לך לצחוק כל יום."

מור

השקט שרר בבית, זו היה שעת ערב מאוחרת, הוריי יצאו למסעדה ונותרתי לבדי בבית, ישבתי על הספה מול פרק אחד מהסדרה שציפתי לאחרונה.

על הדלת נשמעו נקישות, הבטתי לעבר השעון, השעה הייתה מאוחרת, אך הוריי אמרו שיחזרו מאוחר יותר ולא ציפתי לאף אחד בשעה הזו.

צעדתי לעבר הדלת על קצות האצבעות, לא ידעתי מי נקש על דלתי בשעה כזו ופחדתי בכנות.

שעמדתי על קצות אצבעותיי והבטתי בעינית, גיליתי להפתעתי שאיתן עמד מול דלת ביתי, לזה בהחלט לא ציפתי, פתחתי את הדלת והבטתי בו בהפתעה "היי." אמרתי.

"הוא הביט לעברי וחייך שפתחתי את הדלת והשיב "היי."

פתחתי את הדלת לרווחה "בוא תכנס, קר בחוץ."

הוא חייך לעברי והקניט "שכחת שאני ערפד."

נאנחתי והנדתי את ראשי "בסדר, תכנס, כי לי קר לעמוד כאן."

הוא צחק ונכנס פנימה וסגרתי אחריו את הדלת.

"זה בסדר שהגעתי?" הוא שאל בחשש.

חייכתי לעברו בחמימות "ברור, אתה תמיד מוזמן."

"תרצה לשתות משהו?" שאלתי וכבר צעדתי לעבר המטבח להביא לו שתייה.

"את לא אמורה לחכות לתשובה?" הוא קרא אחריי.

הנחתי מולו כוס מיץ והתיישבתי לצידו בספה בסלוני "לא ממש, זו הייתה שאלה רטורית."

הוא גיחך ולקח בידו "תודה בכל מקרה." הוא הצביע על הטלוויזיה ושאל "מה את עושה?"

"האמת שישבתי לראות סדרה." עניתי ולקחתי את השלט בידי "תרצה לראות משהו אחר?"

הוא הניד בראשו "לא, זה נראה מעניין, מה את רואה?"

לחצתי על השלט כך שהוא הציג את התקציר ואמרתי "תקרא."

הוא נראה מסוקרן שהביט בתשומת לב במסך וקרא "זה נראה טוב," הוא הביט לעברי "בואי נראה את זה."

מבחינתי זה היה מעולה "לי אין בעיה." הפעלתי את הפרק מחדש והושטתי לו את השמיכה שלי כדי שאתכסה בה, אך במקום זאת הוא פשוט משך אותי לעברו ועטף את זרעו סביבי "אני מעדיף להיות ככה." הוא אמר.

~~~
שיהיה לכם חג שמח וכשר!

באהבה,
וויט אנג'ל.