הילד הרע ששינה הכל

עונה 1, פרק 5

קים ג'ונסון
התנתקנו מהחיבוק אחרי כמה שניות ואז אמרתי 'כנראה שהפעם באמת הסתבכתי איתו' וגירדתי בעורפי. 'מה עשית?' כריס שאל אותי ואני שוב גירדתי את עורפי ואמרתי 'הרגתי את איזבל' הוא לקח את ידו ודפק אותה על מצחו ואמר 'הלך עלייך ובגדול' הנהנתי לחיוב וחייכתי חיוך תמים אך ערמומי באותו הזמן 'למרות שהיא באמת הייתה משוגעת היא פעם אחת ממש התעצבנה עלייך עד למצב שהיא רצתה לירות בך אבל אבא עצר אותה שנייה לפני שהיא תפסה את האקדח ועשתה את זה' כריס אמר ואני הרמתי ידיים מרוב ההלם וכחפה מפשע 'איך חייתם איתה?' ליסה שאלה ואני וכריס הרמנו כתפיים מסמנים על כך שגם אנחנו לא יודעים 'הייתה גם פעם אחת שהיא שברה לך את אחד הגביעים שלך והאשימה אותי ואתה באמת האמנת לה אז שברת לי את המנורה האהובה עליי ואני יודעת שזה נשמע מוזר אבל אתה הגזמת כי אתה יודע שהיא הייתה חשובה לי' הוא גירד בעורפו וכיווץ את פניו מאשמה 'טוב שאת אומרת לי את זה עכשיו' הייתי בשוק אבל אמרתי לו 'מה אתה אומר למה אתה בדיוק ניגש לדבר איתי אי פעם חוץ מלבקש ממני לעשות בשבילך משהו? לא' כולם גיחכו והוא ניהיה אדום מבושה ואמר לי 'טוב סליחה את צודקת' חייכתי מרוצה מעצמי שסוף סוף הוא מסכים עם זה שאני צודקת 'אבל לא להרבה זמן' הוא אמר והרים אותי וזרק לבריכה, שוב! 'אבל למה???' שאלתי אותו בזמן שכולם צוחקים 'מה את צוחקת?' אמרתי לליסה והשפרצתי עלייה ושון דחף אותה לבריכה והפעם גם אני צחקתי עלייה 'מה את צוחקת?' ליסה חיקתה אותי ואני הטבעתי אותה בצחוק ואז היא דחפה אותי ויצאה עם הראש מהמים ועשתה לי את אותו הדבר. יצאנו מהבריכה ונכנסנו הביתה אחריי שלאורה הביאה לנו מגבות והלכנו לחדר שלנו והתקלחנו שוב. אוולין הלכה עם שון לבית הזה כי הוא יודע שיכולים לפגוע בה שוב לכן הוא הביא גם לה חדר. יצאתי מהמקלחת והתלבשתי בפיג'מה אחרת שהבאתי איתי והלכתי לחדר של אוולין. קפצתי על המיטה שלה והיא צחקה מזה. 'אז מה נשמע?' שאלתי אותה והיא אמרה 'הכל בסדר, את יודעת אני חושבת שהתאהבתי' קמתי במהירות ממצב שכיבה למצב ישיבה ואמרתי לה 'מי זה?' והיא גיחכה והסמיקה ולאחר כמה דקות היא אמרה 'בשון' הייתי בהלם אני לא יודעת מה קרה לי באותה שנייה אך הרגשתי צביטה קטנה בלב המסמנת לי שאני לא רוצה את זה אבל בכל זאת חייכתי ואמרתי לה 'אז לכי להגיד לו' היא הסתכלה עליי והיססה אך לאחר כמה דקות היא קמה מהמיטה והלכה למטה איפה ששון ישב ואחרי כמה דקות היא חזרה מאושרת עד הגג ואמרה 'הוא הסכים והתנשקנו' גיחכתי ואמרתי לה 'איזה קיטשית את' היא התעצבנה וזרקה עליי כרית קמתי מהמיטה שלה ויצאתי מהחדר שלה מתקדמת לכיוון החדר שלי ובאמצע כריס עצר אותי ואמר 'אני הולך הביתה כדי לקחת את הדברים שלי ושלך אני אחזור עוד שעה שעתיים אם את רואה שאני לא חזור תבואי להציל אותי' אמר וגיחך מהמשפט האחרון אך אני לקחתי אותו ברצינות והנהנתי לחיוב וחיבקתי אותו חזק כאילו זאת הפעם האחרונה שאראה אותו. 'היי אני אחזור. סתם צחקתי' הסתכלתי בעיניו ואמרתי 'אבל אתה יודע שהוא יכול לעשות גם לך משהו. אל תעזוב אותי גם אתה' אמרתי עם קול חנוק מדמעות ודמעה אחת זלגה מעיני והוא מחה אותה וחיבק אותי חזק ואמר שהוא יהיה בסדר. הוא יצא מהבית ונסע לכיוון בית הילדות שלי שעכשיו בכל פעם שאני מגיעה אליו אני נכנסת לחרדות ורק מפחדת לראות אותו. נשכבתי על המיטה והמחשבות על המעשים שלנו כבני אדם שגורמות לנו להרוס חיים של אחרים ואיזה אנשים והורים רעים ואכזריים יש בעולם הזה. עברה כבר שעה וכריס עוד לא חזר התחלתי לדאוג אבל ניסיתי לא לתת לזה להשפיע אליי, המשכתי לראות טלוויזיה עד שראיתי שכבר עברו שעתיים אז החלטתי לקום מהמיטה להתלבש ולצאת ולנוסע לאיפה שכריס נמצא. התלבשתי ויצאתי מהבית לא אומרת כלום לאף אחד, נכנסתי לאוטו ונסעתי לכיוון "הגיהינום". הגעתי לשם ונשמתי עמוק לפני שדפקתי בדלת. אחרי כמה שניות של שקט אחד מהעובדים של אבא שלי פתח לי והכניס אותי. ראיתי את כריס יושב על הספה ואבא שלי מולו. 'מה הולך פה?' שאלתי את אותם ואבא שלי קם ואמר 'סוף סוף הגעת לקח לך יותר מידי זמן כמעט הרגתי אותו' הסתכלתי טוב טוב על כריס וראיתי חתכים קטנים מתחת לצווארו. 'תשחרר אותו!' אמרתי לו בציווי והוא צחק את צחוקו המגעיל ואניד בשלילה. 'מה אתה רוצה שאעשה בשביל שתשחרר אותו?' שאלתי אותו וכריס אמר לי לא לעשות את זה אבל באותו הרגע לא הקשבתי לו כי העדפתי להציל את חייו מאשר לאבד גם אותו לא משנה מה אצטרך לעשות בשביל זה. 'את תישארי כאן ותעשי את כל מה שאני אומר לך' הוא ענה ואני הנהנתי לחיוב והוא ביקש מאחד מעובדיו לשחרר את כריס. היא התחבק איתי ואמר לי בלחש שהוא יציל אותי וכמה דמעות קטנות זלגו מעיניי ואני הנהנתי לחיוב. 'תשמרי על עצמך' אמר כריס והנהנתי לחיוב שנית והוא יצא מהבית לא לפני שהבאתי לו את המפתחות לרכב שלי והוא נסע עם דבריו וחצי מדבריו חזרה לביתו של שון. 'מה תרצה שאעשה?' שאלתי את אבי מרגישה את כעסי בוער בגופי רק מלראות את פרצופו והוא אמר 'תיכנסי לחדר שלך ואל תצאי משם בכלל את האוכל והשתייה אבקש שיביאו לך ושירותים ומקלחת כבר יש לך בחדר עצמו' הנהנתי לחיוב ועליתי לחדר שלי וסגרתי את הדלת ונשכבתי על המיטה בייאוש מרגישה בתא בכלא. הדלקתי את הטלוויזיה וראיתי אותה עד שהביאו לי את הארוחת ערב ואני אכלתי אותה יחסית מהר ולאחר מכן נרדמתי על המיטה בלי שמיכה. אני יודעת שמעכשיו השגרה שלי תיהיה שונה. אפילו לבית ספר אסור לי ללכת יותר מה שאומר שאני לא אראה יותר אף אחד רק מהחלון הוכל לראות משהו וגם זה אם לא ישימו לי סורגים באמצע אבא שלי מסוגל אפילו לזה.
שון מייקלסון
ישבתי בסלון יחד עם אוולין ועם כולם ולפתע קים יצאה מהבית מבלי להגיד מילה לאף אחד לאחר חצי שעה בערך כריס נכנס עצבני הביתה והתיישב מולנו לא לפני שכיבה את הטלוויזיה. 'איפה קים?' שאלה אוולין והוא ענה 'אצל אבא שלי! צריך להוציא אותה משם' הסתכלתי על הצוואר שלו וראיתי מתחת כמה חתכים קטנים 'מה קרה לך?' שאלתי אותו והוא ענה 'אבא שלי עשה לי את זה, לך תדע מה הוא עושה עכשיו לקים' התחלנו לעבוד על תוכנית אבל היא תצא לפועל רק בעוד שבוע שבועיים בגלל כל הפרטים החסרים. כריס לא אהב את זה אבל הוא הבין שאין לנו ברירה אחרת. נכנסתי עם אוולין לחדר שלה בזמן שאני מנשק את שפתייה ומשם זה התפתח לזה ששינו שוכבים עירומים מתחת לשמיכה.
*יום למחרת*
התעוררתי בבוקר בזמן שאוולין עדיין ישנה. הערתי אותה והתחלנו להתארגן לבית ספר. נכנסנו לבית ספר וכולנו חיכינו לראות את קים נכנסת בשערי בית ספר אבל זה לא קרה. עברה שעה, ועוד אחת, ועוד אחת ואז כבר הבאנו שלבית ספר היא לא תבוא בזמן הקרוב בגלל אבא שלה כנראה שהיא כמו בכלא אמיתי רק ששם החיים שלה בסכנה רצינית. חזרנו הביתה והמשכנו לעבוד על הדברים של החילוץ של קים והתחלנו להתקדם לסוף כי הבאנו שחייבים להזדרז עם הכל ובמקום שבועיים נצטרך לצאת לפועל עוד שבוע.
קים ג'ונסון
התעוררתי בבוקר וקמתי מהמיטה והלכתי לחדר האמבטיה ושטפתי פנים ולאחר מכן צחצחתי שיניים. הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי 'אני שונאת את מה שהולך כאן' לפתע אחד העובדים של אב אשלי נכנס ולקח אותי לסלון. ראיתי את אבא שלי עומד ליד החלון , העובד של אבא שלי עזב אותי והלך אחורה בזמן שאבי הסתובב אחורה והתקדם לכיווני ובשנייה העיף לי סטירה חזקה. לאחר מכן הוא החל להכות אותי בחוזקה אך אני לא אמרתי מילה או הוצאתי צליל מפי, פחדתי מדי, פחדתי שהחיים שלי יסתיימו עכשיו וראיתי את זה קורה אבל לפתע נזכרתי בדבריה של אימי ואחרי שאבי קם ממני קמתי מהרצפה הסתכלתי עליו ואמרתי 'למי הפכת? אבא שלי שאני מכירה בחיים לא היה עושה את זה. אבא שלי שאימא שלי התאהבה בו בחיים לא היה כזה אגואיסט וחסר כבוד לילדים שלו. אני כבר לא יודעת מי אתה' הוא הסתובב לכיווני וסימן לשומר שעמד מאחוריי לעלות אותי לחדר 'אני יכולה לבד' אמרתי ועליתי בזהירות לחדר. התיישבתי על הרצפה מתמודדת עם הכאבים ולפתע נכנס נער בגילי שעובד אצל אבא שלי ובידיו היו חומרי ניקוי. 'תורידי את החולצה אני אטפל בך' הוא אמר ואני הסתכלתי עליו ואמרתי 'אני לא צריכה את עזרתך תגיד לאבא שלי שהוא יכול לדחוף את זה אתה יודע לאן' הוא גיחך ואמר 'אם אבא שלך יגלה שאני כאן אני אמות אז עדיף שאני אעזור לך ואצא מכאן בחיים' הורדתי את החולצה והודעתי לנער כאשר סיים. לפתע הוא נישק אותי ואני הרגשתי צביטה בלב וזרמתי איתו ממשיכה להתנשק איתו עד שהתנתקנו מהנשיקה והוא שאל אם ארצה להיות בת זוגתו. עניתי לחיוב והוא הציג את עצמו 'אני רוי' חייכתי לכיוונו ואמרתי לו 'אני קים למרותש את זה אתה כבר יודע' הוא נשק את שפתיי ויצא מהחדר ואני נשכבתי על המיטה וכעבור דקות ספורות נרדמתי מחולשה מוגברת שגופי סימן לכל מי שסביבי.