הילד הרע ששינה הכל

עונה 2, פרק 22

~בפרק הקודם~
אני חושב גם שמאחוריי כל הכעס שלה והעצבים שלה על דניאל היא דווקא שמחה שהוא נכנס אלינו בפתאומיות הביתה, שובר עלייה ווזות ומציק לה. היא אולי לא מראה את זה אבל היא נותנת תחושה כזאת ואני שמח שגם דניאל עושה לה טוב. אני לא מקנא בקשר שלהם כי אני יודע שדניאל עדיין אוהב את אוולין ושבחורות מהסוג של קים לא מעניינות אותו. חוץ מזה, קים לא ניתנת בכזאת קלות. אני אוהב אותה ותמיד אוהב אותה. לא משנה מה.
~בפרק הזה~

{נקודת מבט קים ג'ונסון}
התעוררתי בבוקר וראיתי ששון כבר לא בחדר. נכנסתי אל חדר האמבטיה ועשיתי את שגרת הבוקר שלי. ירדתי למטה בעדינות אחריי שסיימתי וראיתי את שון יושב על האי במטבח ושותה קפה. "בוקר טוב בייבי." אמרתי לו ונישקתי את הלחי השמאלית שלו. "בוקר טוב יפה שלי." הוא ענה ואני באותו הזמן הוצאתי כוס והכנתי לעצמי גם קפה. "איך אתה?" שאלתי אותו ברכות והתיישבתי מולו. "יותר טוב." הוא ענה ללא היסוס ואני התחלתי לשתות מהקפה שלי. "רוצה שנלך לבריכה?" הוא שאל לאחר כמה דקות. "יש לי תחבושת על הרגל ועל היד." אמרתי וצחקתי באותו הזמן. "לא נורא, תורידי את התחבושות אחריי זה אני אחבוש לך חדשות. גם ככה היית צריכה כבר להחליף אותן." הוא אמר ואני גיחכתי וירדתי מהכיסא.

נעמדתי לידו והנחתי את ידי סביב צווארו. "אם תחבוש אותי אחר כך אז למה לא?" אמרתי בחיוך והוא חייך אליי חזרה ונישק את שפתיי. עלינו לחדר ולבשנו בגדי ים.





ירדנו חזרה למטה ויצאנו אל הגינה. הורדתי בזהירות את התחבושות והנחתי אותן על שפת הבריכה. שון עזר לי להיכנס בזהירות לבריכה ולאחר מכן עטפתי את רגליי סביב אגנו. "אני אוהב אותך." שון אמר לי ונישק את שפתיי במלוא האהבה. "גם אני אוהבת אותך." אמרתי לו בחיוך וחיבקתי אותו. "הכל יהיה בסדר." אמרתי לו ברכות והנחתי את ראשי על כתפו. "אוווו שלום לכםםםםם." דניאל אמר בהתלהבות ואני הרמתי את ראשי משון ואמרתי "עוד פעם אתה? זה מרגיש כאילו אין לך בית אז אתה בא לכאן."

הוא גיחך והוריד את חולצתו. הוא קפץ למים והשפריץ עליי ועל שון. "שמע אחי אתה חייב להפסיק לבוא אלינו בהפתעה." שון אמר ודניאל עשה את עצמו חושב אבל אז ענה "לא... זה הכי כיף." הבטתי בו בפליאה ואמרתי "לך זה אולי כיף." הוא גיחך והשפריץ עליי ויצא שנכנס לי מים לעין אבל זה עוד כלום לעומת הווזה ששבר עליי שלשום. "את מתה עליי על מי את עובדת?" הוא שאל ואני הבטתי בו ברצינות. "שמע אתה צודק. אבל, אני אוהבת אותך עמוק עמוק בפנים, אתה יודע איך אני אוהב אותך עוד יותר?" שאלתי אותו ברצינות והוא הביט בי בבלבול "איך?" הוא שאל ואני עניתי "תספיק לבוא לכאן בהפתעה!"

שחיתי אל המדרגות ויצאתי מהבריכה לוקחת את התחבושות משפת הבריכה ונכנסת אל הבית בחזרה. לקחתי תחבושות חדשות והנחתי אותן על האי במטבח. עליתי לחדר האמבטיה ונכנסתי להתקלח. לאחר כמה דקות יצאתי עם פיג'מה מעט חשופה על גופי וירדתי שוב למטה.



"פייי יא כוסית, איפה הסתרת את כל היופי הזה?" דניאל שאל ואני הראתי לו אצבע שלישית מה שגרם לשון לגחך. כן זה נכון אני מתה על דניאל שלא תבינו אותי לא נכון, אבל.... הוא תמיד בא ברגעים הלא נכונים והלא טובים. זה מתחיל לעצבן מעט אבל לאט לאט מתרגלים ומצליחים לסבול את זה.
"תגידו רגע. אנחנו נעשה אימונים לפני קרבות כמו פעם?" דניאל שאל ואני באותו הזמן התיישבתי על הכיסא שליד האי והתחלתי למרוח משכה על הפצעים ברגלי הימנית.

"חשבתי על זה. למען האמת צריך לעשות כמה." שון אמר והתקדם אליי. הוא לקח את המשכה מידיי ומרח לי אותה בעצמו. הוא חבש לי את הרגל ואז עבר ליד. אחריי שהוא סיים הודהתי לו וקמתי מהכיסא. "מתי מתחילים?" שאלתי ושון הביט בי בבלבול "לא כרגע. הרגל שלך והיד שלך קודם צריכים להחלים. היד קצת פחות כי תישאר לך צלקת אבל הרגל צריכ הלהחלים עוד כמה ימים." הוא אמר ואני הנהנתי לחיוב וככה גם דניאל.

"אתה מוכן כבר להתחפף מפה?" שאלתי את דניאל בייאוש והוא נאנח ועשה את עצמו נעלב. "אני אביא לך בקבוק וודקה פעם הבאה אל תבכה." אמרתי לו והוא צעק "יששששש!" מה שגרם לי ולשון לצחוק עליו. "לך לך יא אלכוהוליסט, רק אלכוהול יש לך בראש." שון אמר לו בקול מלווה בצחוק ודניאל הצדיע לנו, קד קידה ויצא מהבית. "אל תשימי פיג'מות חשופות כאלה יותר." שון ביקש ממני והרים על ידיו. עטפתי את רגליי סביב אגנו ואת ידי עטפתי סביב צווארו. "תקנה לי פיג'מות לא חשופות ואז תדבר איתי." אמרתי והוא צחק ונישק את שפתיי. "סגור." הוא אמר והוריד אותי מידיו. "אהה אתה הולך עכשיו?" שאלתי והוא הנהן לחיוב ושלח לי נשיקה באוויר ויצא מדלת הבית.

התיישבתי על הספה בסלון והדלקתי את הטלוויזיה. הדלקתי את התוכנית האהובה עליי והתחלתי לצפות בה עד ששון חזר עם המון, אבל, ה-מ-ו-ן שקיות בידיו. "מה זה? שלחתי אותך אחריי פיג'מות לא חשופות לא אחריי חנות שלמה." אמרתי לו והוא צחק והושיט לי את השקיות. התחלתי לפתוח אותן וראיתי בהן מלא דברים שרציתי הרבה זמן. קמתי מהספה וחיבקתי את שון בחוזקה. "תודה בייבי!" אמרתי לו ומרוב התרגשות התחלתי לבכות.

"לא!!! אל תבכי." הוא אמר וחיבק אותי שוב ונשק לראשי. "אי אפשר לא לבכות כאן! למה קנית את כל זה? זה יקר." אמרתי והמשכתי לחבק את שון. "דבר ראשון זה עזר לי לשכוח מכל הבעיות. דבר שני כי רציתי לשמח אותך ודבר שלישי לא אכפת לי מהכסף. יש לי הרבה ממנו נכון אבל זה לא סתם דברים שיעופו לשום מקום." הוא אמר וניתק אותי מגופו ומחא את דמעותיי. "תודה בייבי!" אמרתי שנית והוא חייך אליי וחיבק אותי שנית.

בערב ישבנו בסלון וראינו ביחד תוכנית ששנינו אוהבים. "מה דעתך שנעלה לחדר?" שון שאל וחיוך ממזרי הופיע על פניו. "למה לא?" עניתי והוא גיחך והרים אותי על ידיו והעלה אל החדר. הוא נישק את שפתיי בתשוקה רבה ואני נהנתי מכל רגע. הוא פשט את בגדיי מגופי וככה גם אני מגופו. בכל הזמן הזה ששכבנו הרגשתי תחושת סיפוק והנהה. אחריי שנשכבנו אחד ליד השני מתנשפים ועייפים החלטנו ללכת להתקלח. מילאנו את האמבטיה, הוספנו קצף ונכנסנו פנימה.

במשך כל הזמן הזה דיברנו, צחקנו, התקלחנו מן הסתם, והתנשקנו. הוא בין האנשים היחידים שמבינים אותי בעולם הזה. הוא תמיד לצידי כשצריך וכשאני צריכה שקט הוא יודע את זה לכן הוא עוזב אותי לנפשי. הוא מבין אותי ממשפט אחד ומבלי לסיים אותו יודע על מה אני חושבת. "אני אוהבת אותך שוני." אמרתי לו והוא צחק ונישק את שפתיי במלוא האהבה.