פרק 6

1.5K 84 4
                                    


נכנסתי למיטה עם שתי פחיות בירה, דיי מאוכזב מסוף היום.
הבטתי בטלויזיה אבל לא באמת הסתכלתי עלייה. התחלתי להרדם.
"למה אתה עושה לי את זה?" קול מוכר הדהד באוזניי. "אני לא אסלח לך" הקול הוסיף.
הייתי עוד מטושטש.
"שון?" קראתי. "איפה היית כל הזמן הזה?" חיפשתי את מקור הקול.
"למה עשית את זה?" קולו נישמע בוכה.
"אני מצטער" דמעות החלו לזלוג מעיניי. הוא התרחק מימני.
התעוררתי שכולי מכוסה זיעה קרה תוך כדי שאני ממלמל "מצטער".
דפיקות נישמעו בדלת "שירות חדרים".
הלב שלי דפק כמו משוגע, הייתי בטוח שזה קמרון.
הם ניקו את החדר בזמן שהתקלחתי.
משך היום היה שקט בלי הודעות או טלפונים.
כל פעם שנזכרתי בחלום, עברה בגופי צמרמורת.
הרגשתי שעשיתי משהו רע, רציתי שמישהו יהיה איתי ויקשיב לי.
בדקתי את הפלאפון כל חמש דקות, רק כדי לוודא שלא פספסתי הודעות. שום הודעה, קצת התאכזבתי.
יצאתי לסיבוב כדי לנקות את הראש, נתקלתי במספרה ריקה.
רציתי חידוש אז נכנסתי, ביקשתי לצבוע את השיער ללבן.
הרגשתי יותר טוב עם עצמי, יותר נקי.
בחוץ היה חשוך, המשכתי להסתובב.
ראיתי מועדון שמשך את תשומת ליבי.
"לא יזיק לי לשתות ולהשתחרר קצת" מלמלתי ונכנסתי.
עברתי בין כל האנשים מרגיש אנרגיות שגורמות לגוף שלי לרקוד עם כולם. שתיתי כמה כוסות.
נתתי לגוף שלי להשתחרר בד"כ אני לא שותה הרבה שמישהו משגיח עלי.
הפלאפון שלי צלצל, זה היה קמרון. הייתי שיכור מידי ולא הצלחתי לענות.
נפלתי על הריצפה מנסה להתרומם אך ללא הצלחה.
יצאתי מהמועדון עדיין מסוחרר ולא יציב.
"קים!" מישהו קרא בשמי.
"מי זה?" מלמלתי.
הוא תפס אותי והרים אותי קרוב לחזהו.
"למה אתה מבלה במקומות כאלה ולמה שתית?". זה קמרון אני מכיר את הריח הזה.
"תוריד אותי עכשיו אני יכול ללכת בעצמי!" ניסיתי לומר אך המילים סרבו לצאת.
באיזשהו שלב הפסקתי לשמוע ועצמתי את עיניי.
התעוררתי, הייתי על מיטה רכה מאוד כשאני מכוסה בפוך עבה ונעים.
מולי עמד גבר שרירי שלגופו רק מגבת.
"קמרון? אומיגאד קמרון!" התחבאתי מתחת לשמיכה כדי להסתיר את פני הסמוקות.
"אני שמח שהתעוררת, איך אתה?" הוא התיישב על המיטה.
"אני בסדר, קצת עם כאב ראש אבל זה יעבור"
"אני רואה שצבעת את השיער, זה מחמיא לך מאוד" הוא רק גרם לי להסמיק יותר.
"תאכל משהו, הכנתי לך מרק זה יעביר את הכאב ראש"
הוא הוריד מימני את הפוך ועזר לי לשטוף פנים.
בזמן שאני מתיישב לאכול הוא עמד בפתח החדר ממש ליידי והתלבש.
ניסיתי להסתכל לכיוונו בלי להזיז את הראש, האיבר שלו היה גדול גרם לי להשתעל מהמרק שלגמתי.
הוא התיישב מולי ללא חולצה גרם לי רק להתחמם למראהו.
"שנסיים את מה שהתחלנו?"

שוטר שובב~Where stories live. Discover now