שוטר שובב~

פרק 9

"תעצום עיניים ותעמוד עם גב אלי" הוא קשר את עיניי ושם אזיקים לידיי.
"היי מה אתה עושה".
"תשמור על השקט" הוא נישק את צווארי. הוא ישב על הכיסא והושיב אותי על ברכייו.
הוא הכניס את אצבעותיו לפי מצווה עלי למצוץ אותן.
הוא פתח את הרוכסן שלי והכניס את היד לבוקסר מלפף את ידו על איברי, גורם לגופי להתחמם ממגעו.
"אתה אוהב את זה?" הוא לחש לאוזני.
"א..אל תפסיק" גנחתי.
"בייב אני רוצה לשמוע אותך" הוא הגביר את הקצב.
נשכתי את שפתי מנסה להיות כמה שיותר בשקט שלא ישמעו אותי "קמ..רון א.. אני גומר".
דפיקות נשמעו בדלת, הוא הוריד את הכיסוי מעיניי ואמר לי להתחבא מתחת לשולחן שלו.
ישבתי שם מתנשף עם ידי על פי, רואה עוד זוג רגליים נכנס לחדר ומתיישב.
קמרון התיישב מולי, תוך כדי שהוא מדבר עם השוטר השני בסמכותיות הוא פתח את רוכסנו ומסמן לי להתקרב.
התיישבתי את ברכי והוצאתי את איברו, הוא היה קשה וגדול. הכנסתי אותו לפי מתחיל מהבסיס, מכניס אותו עמוק יותר לפי, לא משאיר אף מילימטר בחוץ.
פניו של קמרון היו רגועות, לא הראו את המתרחש למטה
שלחתי את ידי לאברי מנסה להגיע לפורקן אך לפני שהספקתי הוא לחץ את ידו של השוטר השני מזיז אותי מימנו והולך ללוות אותו לדלת.
לאחר שנעל אותה, הוציא אותי משם משכיב אותי על השולחן על בטני.
"היית ילד טוב" הוא הוריד את מכנסיי, מכניס אצבעות לפתח שלי ומכין אותו.
הוא הכניס את איברו, גורם לי לגנוח בקול.
"בא נגמור ביחד" הוא אמר ללא אוויר, מגביר את הקצב וגורם לי להשתגע. "אה.. קים אני עומד ל.." גמרנו ביחד, שולחנו וחולצתי התלכלכו מנוזליי.
"תראה איזה בלאגן עשית" הוא שחירר אותי מהאזיקים ונישק אותי.
"הכל באשמתך" אמרתי והורדתי את חולצתי הוא עזר לי וניקה אותי.
"אתה יכול לנוח שם" הוא סימן עם ידו על כורסא קטנה. הוא זרק אלי חולצה חדשה מאחד ארונותיו.
נשכבתי עלייה מחזיק בידיי איפה ששהו האזיקים קודם לכן.
בעודי מסתכל עליו מסדר את שולחנו נרדמתי.
"קים קים תתעורר" קמרון ליטף את פני "צריך ללכת".
"אני עייף" מלמלתי.
"אני יודע בייב אבל צריך ללכת ואני גם ממש רעב" הוא עזר לי לקום.
הלכנו לאכול במסעדה, התיישבנו והבטנו אחד בשני לזמן מה.
פתאום הפלאפון שלי צילצל "הלו?"
"שלום קים? זה דר' דייב"