שוטר שובב~

פרק 12

בחוץ היה קר ועננים כבדים של גשם התאספו בשמיים.
"לא הייתי בקבר של שון עדיין" קים אמר.
"ואני הספקתי לבקר פה לא מעט".
יצאנו מהרכב הנחתי את הפרחים על קברו.
הסתכלתי על פניו של קים הוא לא היה נסער כל כך.
הוא התכופף אל קיברו של שון
"יש לי מישהו חדש, אני מקווה שאתה לא כועס" הוא לקח את ידי והיזדרז להכנס לרכב בחזרה.
נשארנו באותו המקום, טיפות בודדות החלו לזלוג על חלונות הרכב והפכו למבול.
קים שיחרר את חגורת הבטיחות ישב עלי וחיבק אותי חזק.
"אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?" ליטפתי את ראשו, הוא לא ענה רק התחפר בצווארי.
התחלתי לנסוע, קים נרדם.
בזהירות רבה הורדתי את החגורה והרמתי אותו לדירה שלי, הוא ישן ממש חזק.
- נקודת מבט קים -
התעוררתי על מיטה רכה וחמה, קמרון שכב לצידי כשהוא מתעסק בפלאפון. התקרבתי אליו.
"ישנת ממש חזק, בטח היית עייף מאוד" הוא חייך אלי.
הנהנתי בראשי ושוב התחפרתי בצווארו.
"מה דעתך לעבור לגור איתי?" הוא שאל.
הרמתי את ראשי ועיניי נצצו "כן כן".
הוא ליטף את פני ונישק אותי.
יום למחרת הלכנו לבית שלי, עבדנו קשה וארזנו הכל.
מה שלא היה צריך החלטתי לתרום, את הבגדים של שון גם הכנסתי לארגז של התרומות.
זה לא היה קל במיוחד כי התחרטתי לפחות שלוש פעמים, וכל פעם שהתחרטתי פרקתי את הארגז.
ארזנו מה שיכולנו ונסענו לביקורת בבית החולים, קמרון נכנס אל הרופא וביקש מימני להמתין בחוץ.
"סיימתי" הוא נשק ללחי.
"אני רעבב בא נלך לאכל" אחזתי בידו.
כל הזמן שהיינו במסעדה צחקנו ונהנינו.
"אני כבר חוזר" הלכתי לשירותים.
בזמן שהייתי בתא הרגשתי שעוד מישהו נכנס וכשיצאתי קמרון הכניס אותי בחזרה ונעל את הדלת.
"שש תהיה בשקט" הוא נישק אותי.
"היי מה אתה עושה, לא כאן" ניסיתי להזיז אותו.
הוא התיישב על האסלה והושיב אותי על ברכיו, מכניס את ידו למכנסיי וגורם לי לפלוט גניחות שקטות.
בידו השנייה אחז בפטמה שלי צובט אותה קלות.
"א..ה.. קמ..רון תפסיק" מלמלתי.
"אתה בטוח רוצה שאני אפסיק?" הוא לחש באוזני ונשך אותה.
פתאום מישהו נוסף נכנס לחדר השירותים.
בלעתי את רוקי וניסיתי לשמור על השקט, לפתע קמרון הגביר את הקצב.
הרגשתי שאני עומד להתפוצץ, רעדתי רציתי כבר לגמור אבל אז הוא הפסיק והוריד אותי מימנו.
"אני אחכה לך בחוץ" הוא קרץ לי ויצא מהתא.
פני התמלאו בחום וניסיתי להסדיר את הנשימות שלי, אחרי כמה דקות יצאתי אל השולחן.
הארוחה כבר שולמה וקמרון נשען על הרכב שלו מעשן.
הוא חייך אלי בערמומיות ונכנס לרכב, נכנסתי אחריו.
כעסתי עליו ולא דיברתי איתו.
קמרון עצר "אני הולך לקנות משהו חכה ברכב".
לאחר כמה דקות חזר עם פחיות של בירה וויסקי.
"לכבוד מה האלכוהול?" שאלתי.
"סתם בשביל הכיף" הוא שוב העלה את אותו החייוך הערמומי.
"אתה לא הולך לשתות מזה" חטפתי מידו את השקית.
בסוף הנסיעה מיהרתי לעלות לדירה, נעלתי את עצמי בשירותים פותח פחית ומרוכן את כולה אל פי.
"קים מה אתה עושה צא משם" קמרון דפק על הדלת.
לא עניתי לו הייתי די מעוצבן ממה שהיה במסעדה "מי הוא חושב שהוא" מילמלתי ולגמתי מהויסקי.
הרגשתי מסוחרר נורא ובאיזשהו שלב יצאתי מהשירותים מחפש את קמרון.
הוא ישב על החלון ועישן "בא אלי" הוא כיבה את הסיגריה.
חיבקתי אותו חזק "תיגע בי" לחשתי לאוזנו.
- נקודת מבט קמרון -
קים יצא מהשרותים סוף סוף. הוא היה נראה מסוחרר, הוא ניגש אלי וביקש מימני לגעת בו הרגשתי איך איברי מתקשה רק מהמילים האלה.
לקחתי אותו למיטה מפשיט אותו בין נשיקה לנשיקה, הוא חיבק אותי פתאום חזק ואז הרגשתי איך האחיזה שלו נחלשת, הוא נרדם.
הלבשתי אותו בבגדים חמים כיסיתי אותו נשקתי ללחיו "כדאי לך לפצות אותי על זה" לחשתי לאוזנו והלכתי לישון.
בבוקר כשהתעוררתי קים לא היה ליידי והבית היה מוצף בריח מתוק ומוכר.
יצאתי מהמיטה, הוא עמד במטבח עם סינר קטן והכין לנו לאכול.
חיבקתי אותו מאחור ונישקתי את צווארו. "סוף סוף התעוררת" הוא חייך אלי.
"אני חוזר היום לעבודה".
"לפחות תשב לאכול איתי?" הוא ליקק את המיפל מאצבעותיו.
לבשתי את המדים וישבתי לאכול
"נישאר להעביר עוד כמה רהיטים וסיימנו הכל" אמרתי בפה מלא.
"ממש חבל שדווקא עכשיו אתה צריך ללכת לעובדה" קים נתן לי את המבט שלא יכולתי לסרב לו.
"אל תדאג אתה תבוא אלי למשרד היום" פניתי את הכלים שלי ויצאתי לתחנה.
-הודעה חדשה מאת קים-
(תמונה)
פתחתי את ההודעה בזמן שאני מתיישב במשרד "דאמ קים הזה יודע להטריף אותי" ליקקתי את שפתי וחייגתי אליו.
"ה..לו" הוא נשמע מתנשף.
"קים זה מה שאני חושב" העלתי חייוך.
"קמ..רון אני ל..לא יכול יותר ת..עזור לי לגמור"
לא יכולתי להשאר אדיש למילים שלו ונשכתי את שפתיי, מתלבט אם כדאי לי לעשות את זה במשרד.
"אני רוצה לשמוע אותך קים"
לחשתי לפלאפון.
"א..אני צריך אותך פה, אני רוצה שתיגע בי" קולו רעד.
"אני אטפל בך כשאגיע לבית ו.." לא סיימתי את המשפט ודפיקות נשמעו על דלת משרדי "אני מצטער קים אבל אנחנו צריכים לסיים את השיחה" ניתקתי וניגשתי אל הדלת, כל הצוות עמדו שם עם עוגה וברכו אותי על חזרתי לעבודה.
לקראת הערב חזרתי לבית פתחתי את הדלת, פתאום קים תפס אותי מהחולצה ודחף אותי לדירה משכיב אותי על המיטה.
"אני לא יכול לסבול את זה יותר" הוא פתח את כפתורי.
"תראה לי למה אתה מסוגל!" חייכתי.
הוא ירד אל מכנסיי פותח את הרוכסן שלי בזמן שלחייו סמוקות מאוד.
חיכיתי שהוא יגע בי כבר, הוא הוציא את איברי מלקק אותו באיטיות מכניס אותו לפיו בשלמותו.
תפסתי את ראשו מנסה לגרום לו להגביר את הקצב.
ואז כבר לא יכולתי להתאפק, תפסתי אותו והשכבתי אותו תחתיי
"תן לי להמשיך" לחשתי לאוזנו.
הורדתי את בגדיו ודחפתי את אצבעותיי לפיו, ירדתי אל הפתח שלו מחדיר את אצבעותיי בעדינות.
הוא נשך את שפתיו משחרר גניחות שקטות "קמרון ע..עוד".
סובבתי אותו על ביטנו והחדרתי את איברי גורם לו להגביר את קולו.
"אתה רוצה להרגיש אפילו יותר טוב?!" אחזתי באיברו "תגמור רק שאומר לך!".
"אני לא מסוגל להחזיק את זה יותר" קולו רעד.
"עוד קצת בייב, נגמור ביחד" התנשפתי. גמרנו ביחד, סובבתי אותו אלי ונישקתי אותו. "אתה עשית לי בכוונה" קים הזיז אותי מימני.
"אתה גורם לי לרצות אותך יותר" נאנחתי.
לקחתי אותו למקלחת אוחז בו קרוב אלי "תבטיח לי שתישאר איתי" הוא הביט בעיניי.
"לנצח" עניתי ונשקתי לשפתיו