שוטר שובב~

פרק 3

הייתה לי תחושה שנפגשנו בעבר
הוא היה לי דיי מוכר.
לא הייתי מסוגל להכנס לחדר השינה שלנו, היה לי קשה מידי.
נכנסתי למקלחת לשטוף פנים
הדם עדיין היה על הריצפה
שכחתי שלא ניקיתי את זה.
נעשתי חיוור והיה לי קשה לנשום לאחר כמה רגעים מצאתי את עצמי שוכב על הריצפה משותק ולא יכול לזוז.
הגוף שלי רעד והדמעות לא פסקו.
זוג רגליים התקרב אלי וידיים גדולות אחזו בי ועטפו את גופי, עייני נעצמו.
"קים קים אתה שומע אותי? קים תתעורר"
מישהו קרא לי לא הצלחתי לזהות אותו הוא היה נורא מטושטש.
"שון?" "קים זה אני קמרון"
כמה שניות לאחר מכן חזרתי למציאות הכואבת שלי, קמרון אחז בפני וקרא בשמי מספר פעמים
השתתקתי, רק הסתכלתי עליו והתחלתי לבכות שוב.
הוא הרים אותי חיבק אותי חזק, קרוב לחזהו.
"הכל בסדר אני פה" הוא אמר.
"תודה רבה ואני מצטער על הטירחה" עניתי בצרידות.
"תארוז כמה בגדים לשבוע ותבוא איתי בלי שאלות" הוא אמר בטון רציני.
הוא הוריד אותי מזרועותיו ואני הלכתי לחדר.
לקחתי נשימה עמוקה, לקחתי תיק קטן ארזתי כמה חולצות ג'ינסים וסוודרים.
יצאנו מהבית נעלתי אותו ועליתי לרכבו.
שתקתי כל הנסיעה, הרכב עצר מול בית מלון.
קמרון פתח לי את דלת הרכב וליווה אותי לחדר 28. "אתה תהיה פה שבוע, תירגע, תנקה את הראש.  אני צריך אותך בשביל החקירה. ברגע שצריך אני אאסוף אותך"
הנהנתי בראשי ואחזתי בכתפי, הוא הלך.
נכנסתי להתקלח ולבשתי את הבגדים המכובדים שלי.
יצאתי לאזכרה.
ההורים שלו מעולם לא קיבלו אותי פחדתי ממה שהמפגש בנינו יצור.
עמדתי בפתח האוהל, היה שקט.
מישהו עמד על במה קטנה וסיפר על שון שלי סיפורים מהילדות.
יכולתי ממש לדמיין אותו רץ בשדות וקוטף מליון פרחים שנועדו רק לי.
מצאתי מקום בין כל האנשים, ואז הופנה אלי מבט קר.
אבא שלו סימן לי לצאת משם, לא רציתי.
ואז שהוא התקרב מצאתי את עצמי בחוץ.
"אין לך בושה? אתה זה שלא שמר על הבן שלי, זה שלקח מימני אותו.
איך אתה מעז לדרוך פה בכלל?
לא מעניין אותי כל הקטע של הזוגיות שלכם, וגם אל תכניס לפה את הטימטום שלך.
תעוף מיפה אני לא רוצה לראות אותך!".
בזמן שהוא צעק עלי כל האנשים הפנו אלי את מבטיהם הזועמים.
"תיכנס פנימה יקירי, תעזוב את הילד המסכן" קולה הרך של אמו נישמע.
סבתא של שון, הייתה היחדה שתמכה בנו לאורך כל הדרך ועזרה לנו.
"בא אלי ילד שלי, הכל יהיה בסדר" היא חיבקה אותי רחוק מהאוהל.
לא בכיתי, נגמרו לי הדמעות..
"לך הביתה, לא כדאי שאבא שלו יבוא שוב. אתה יכול להתקשר אלי אם אתה צריך משהו, זה בסדר שאתה לא באזכרה.
שון יודע שאתה אוהב אותו".
נישקתי את ידה והלכתי משם