שוטר שובב~

פרק 10

"שלום קים? זה דר' דייב, אני צריך להיפגש איתך". עיניי נפערו וליבי החל לפעום מהר.
"מה קרה? מיזה?" קמרון שאל.
ניתקתי את השיחה ושתיתי את כל המים שהיו בכוס שלי.
"זה היה דר' דייב, אחד הרופאים שטיפלו בשון" אמרתי בקול קצת רועד "הוא רוצה להיפגש איתי".
הפלאפון שלי צלצל בשנית, קמרון חטף אותו ויצא לכמה דקות.
ראיתי אותו מדבר בפלאפון בפנים כועסות, הוא חזר והתיישב מולי.
"הוא לא יטריד אותך יותר".
"אני כבר לא רעב אני רוצה לחזור למלון" אמרתי ושיחקתי באצבעותיי.
"בסדר אני אקח אותך".
הנסיעה הייתה שקטה, בסיומה יצאתי מהרכב ונופפתי לשלום לקמרון. עליתי לחדר נעלתי את הדלת והתפרקתי על הרצפה, בכיתי מלא. לא רציתי לראות או לשמוע אף אחד, רציתי שקט מוחלט.
סגרתי את כל החלונות נשכבתי במיטה, הייתי עייף פיזית ונפשית.
הפלאפון שלי רטט קיבלתי ארבע הודעות מקמרון, לא פתחתי אותן. כיביתי את הפלאפון.
כעסתי על זה שאני בנאדם תלותי על זה שלא הייתי מספיק חזק.
התחרטתי על כל מה שקרה בימים האחרונים.
התלבשתי ארזתי את הדברים שלי וחזרתי לבית שלי.
הוא היה מסודר ונקי, על השולחן היה פתק "הזמנתי לך ניקיון לבית, אל תדאג הם לא נגעו בחדר שלך"
זרקתי את המזוודה והלכתי לחדר.
ישבתי בארון הבגדים, לא מצליח לעצור את הדמעות. הבגדים של שון מיום התאונה שכבו בצד החדר, בזמן שהרמתי אותם משהו נפל מהכיס של המעיל. הייתה שם טבעת, ליבי נעצר הכנסתי את ידי לכיס היה שם מכתב עם הקדשה עבורי.
הוא רצה להציע לי נישואים ביום של התאונה, הרגשתי בחילה נוראית וכל גופי רעד, הייתי מסוחרר ונפלתי על הרצפה.
בעטתי בשידה הקרובה אלי מייאוש והמנורה שהייתי עלייה נפלה ונשברה, הזכוכיות התפזרו סביב.
ניסיתי לקום ובטעות מעדתי וידי נחתכו מהזכוכיות.
- נקודת מבט קמרון -
קיבלתי הודעה מהמלון שזמן השהות במלון קוצר והוא ביטל את שאר ימי השהות.
שלחתי הודעות לקים אבל הוא לא ענה וגם לא היה זמין, המקום הראשון שחשבתי עליו היה ביתו.
נסעתי לשם מהר, הבית היה חשוך
שמעתי את קים בוכה.
רצתי לחדר הוא ישב על הרצפה שידיו מדממות "אל תסתכל עלי" הוא בכה.
התיישבתי על בירכי העפתי את הזכוכיות מימנו וחיבקתי אותו, הרמתי אותו ושטפתי את ידיו. הוא לא אמר כלום, רק משך באפו והביט בי מידי פעם.
"מה ניסית לעשות?"שאלתי.
"אני מצטער" הוא התחיל שוב ליבב, חבשתי את כפות ידיו והנחתי אותו במיטה כיסיתי אותו ונשארתי ליידו כל הלילה. בבוקר לא הייתה לי ברירה הייתי חייב ללכת לעבודה.
הייתי די עייף אבל מודאג  מההתנהגות של קים.
השארתי לו אוכל ויצאתי לתחנת המשטרה.
- נקודת מבט קים-
התעוררתי די עייף אני זוכר שקמתי מלא בלילה וקמרון דאג לי והיה שם בשבילי.
קיבלתי הודעה
" בוקר טוב קים אני מצטער שלא הצלחת לישון טוב בלילה, אני אפצה אותך ;)
אני בעבודה עכשיו אם תצטרך משהו רק תגיד תשמור על עצמך".
חייכתי והחזרתי לו הודעה, והלכתי להתקלח.
בצהריים קניתי אוכל והלכתי להפתיע אותו.
הגעתי לתחנה וחיכיתי בחוץ.
"מה אתה עושה פה" קמרון עמד מאחורי.
"הבאתי אוכל, שניכנס למשרד שלך?".
הוא היה נראה בלי מצב רוח וכמעט לא נגע באוכל שלו.
"הכל בסדר? אתה נראה מותש, מצטער שהטרחתי אותך בלילה" אמרתי.
"אני צריך קצת לנוח זה הכל" הוא ענה "אני מסיים משמרת עוד חצי שעה".
"אני אנהג, אתה צריך לנוח הרבה".
הוא התקרב אלי וניקה אוכל שנישאר בצד פי, פני החליפו את צבעם לאדום כשהוא נישק אותי.
"אתה חמוד כשאתה מובך" הוא קרץ.
הסעתי את קמרון לבית שלו ודאגתי שהבית יהיה נעים וחשוך כדי שיוכל לישון ללא הפרעה.
לאחר מקלחת קצרה הוא נכנס למיטה, מותש ביותר.
"בא אלי, אני רוצה שתהיה איתי במיטה" הוא ביקש.
לא יכולתי לסרב נכנסתי למיטה, הוא כיסה את שנינו עוטף אותי בידיו הגדולות והחמות.
"יש לך ריח טוב" הוא נישק את צווארי.
"א..ה מה אתה עושהה אתה צריך לישון".
"פפ אני עושה אותך טיפשון" הוא לחש באוזני.
הוא הכניס את ידיו מתחת לחולצתי ממשש את הפטמות בזמן שמנשק את צווארי.
גופי החל להתחמם ושיחררתי גניחות קטנות, הרגשתי את איברו הקשה מאחורי.
"אתה ממש רגיש שם" הוא ציחקק.
"תיגע בי עוד, אל תפסיק!" התחננתי.
"אוקי אתה הבאת את זה על עצמך" הוא קם מהמיטה "תתפשט ותשכב על הבטן" הוא ציווה.
הוא שם כיסוי לעיניי ואזק את ידי למיטה.
הוא החדיר את אצבעותיו עם חומר נוזלי לפתחי "זה קצת כואב בהתחלה אבל מתרגלים מהר" לא הבנתי על מה הוא מדבר.
לפתע הרגשתי חפץ קר חודר לתוכי במהירות, נכנס ויוצא גורם לי לנשוך את שפתיי ולגנוח בקולניות.
"אתה אוהב את זה" הוא הפסיק מעט, מתגרה בי. הוא שיחרר אותי מהאזיקים מושיב אותי על איברו ומחדיר את לשונו לפי, משאיר אותי ללא אוויר.
רכבתי עליו מרגיש את הצמרמורת בגבי. לפני שהספקתי לדבר, שיחררתי את נוזלי החם מרגיש אותו על ביטני.
"בייב אני עומד לגמור" הוא השכיב אותי על גבי והגביר את הקצב ובגניחה שיחרר את נוזליו בתוכי.
הוא הוריד את הכיסוי מעיניי ממשיך לנשק אותי למרות ששנינו היינו ללא אוויר.
"מוכן לעוד סיבוב?!" הוא ליקק את שפתיו.