חלק 11

186 9 6
                                    


מיקום: בבית של אדריאן
יום: רביעי

אחרי לילה של המסיבה, אדריאן התעורר בבוקר, לא כל כך מלא באנרגיה כי מתחיל יום חדש של החלטות על החיים שלו. אולי עד שהוא יצטרך להפוך לקאט נואר וזה כבר ישחרר אותו מכל השליטה החולנית של אבא שלו. הוא פתח את עיניו בכמה רפרופי ריסים מהירים, בהה בתקרה כאילו לא רוצה לצאת מהמיטה אף פעם עד שהחליט לקום ולהתחיל בעוד יום רגיל שוב.
"איזו מסיבה היתה אתמול." פלאג אמר מזכיר לאדריאן את הכייף שהיה, כייף שלא יכל לחוות לעיתים קרובות, רק כשחבריו מצליחים לשכנע אותו לעשות מסיבות חשובות עם רשותו או כנגד רשותו של אביו. פלאג אמר זאת כשנגס בעוד חתיכת גבינה.
"אל תדבר בפה פתוח פלאג, זה מגעיל." אדריאן העיר והלך לשטוף את פניו בחדר השירותים בחדרו.
"אין שום דבר מגעיל כשזה נוגע לדבר היפייפה הזה.. קממבר...."  פלאג הסתייג מדבריו של אדריאן. אדריאן כבר הפסיק להקשיב לפלאג כשהחל 'לפלרטט' ולהמחיז את אהבתו עם גבינת הקממבר המסריחה.

אדריאן לבש את בגדיו הרגילים, שמשום מה הם תמיד אותו הדבר, כל יום אותם בגדים. הוא יצא מחדרו, ירד במדרגות והתיישב בשולחן של פינת האוכל.

"סוף סוף" גבריאל נאנח בשקט ופתח את הדלת של הבית כשחזר מישיבה דחופה, אם גבריאל יצא מהבית זה אכן מסמל שזאת היתה ישיבה חשובה, הוא לא הלך לשום צילומים שהבן שלו היה, אפילו לא לתחרות הברט שהיתה שבה מרינט ניצחה, או לתחרויות הסייף שלו.
גבריאל לפתע נאנק משוק כשראה את מה שראה. כל הבית היה הפוך! טוב, זאת הגזמה אבל השטיח היה לא במקומו, השטיח רק זז כמה מלימטרים, בודדים, מה שמעיד על כך שהאנשים דרכו עליו.
הדבר הזה אומר רק משהו אחד- אדריאן שוב ארגן מסיבה למרות שגבריאל הורה לו שאסור!.

גבריאל סגר אחריו את הדלת, סידר את השטיח במהירות והחל ללכת לחדרו כדי להניח שם את מזוודו. בדרך הוא ראה את אדריאן בשולחן האוכל ולכן גבריאל הרים את מזוודתו עד לחדר כדי שאדריאן לא ישמע שהוא חזר הביתה.
גבריאל לא ידע כבר מה לעשות עם אדריאן, הילד הזה כל כך חסר אחריות שזה לא יאומן... הוא רצה לנקוט בפעולה שתגרום לו סוף סוף להקשיב לאביו ולפתע עלה במוחו רעיון. הוא הרצין את הבעת פניו והלך לחדר האוכל "אדריאן, מה זה אמור להיות?!" גבריאל אמר בטון עצבני עם אדישות בעיניו. 

אדריאן הרים את מבטו מהצלחת שהיתה מלאה בארוחת הבוקר. הוא שיחק עם המזלג שלו בחביתה והסתכל בעיניו של אביו.
הוא לא ידע מה לענות לו, כי בליבו ידע שהוא מדבר על המסיבה של אתמול. הוא רצה להתחיל השיחה דווקא אחרת לפני שהוא מקבל את הפצצה הגדולה של הכעס והאכזבה מאבא שלו, כמובן שאחר כך גם יגיע העונש, אולי יסולק שוב מבית ספר ואז יוחזר כי זה אכן קרה לו.
"שלום גם לך אבא." הוא ענה ברצינות. "איך היתה הפגישה שלך?" הוא הוסיף בשאלה מנסה להתעניין במה שאביו עושה בכדי לעורר שיחה אחרת.

"היה בסדר" גבריאל היה ידוע כאחד שלא מרבה לדבר שיחות חולין. הוא הסתכל על אדריאן ללא שום שינוי בהבעת פניו הוא לא אדם שמראה את רגשותיו ולמרות זאת הוא הרגיש מעט צער על בנו, אך ידע שזה הדבר היחיד שיעזור לו ללמוד איך להתנהג בעתיד.
"אתה יכול לחזור לחדר כשאתה מסיים לאכול,  אתה מושעה בבית עד להודעה חדשה. אתה מוזמן לבלות את הזמן הזה בחדר שלך ולחשוב על ההתנהגות המחפירה שלך, מובן?" גבריאל אמר את כל זה בטון שקט, שקט אבל מרתיע. הוא לא חיכה לתגובה של בנו והוסיף ישר "ואם אני אמצע ששוב ששיחדת את השומר או שברחת שוב מהחדר אתה תחזור ללמוד בבית לצמיתות ולא תורשה להיפגש עם חבריך"

אדריאן רצה לומר לו כל כך הרבה, כמו שהוא אבא מעצבן, אבא מרגיז ששולט עליו בחולניות כזאת. נמאס לו מזה. שהוא רוצה להיות ילד רגיל, עם אבא שנותן לו לחיות את החיים כמו שנער צריך לחיות.
היה לו המון להגיד.
יותר מדי. כמו כל פעם שהוא מסתכסך עם אבא שלו. למזלו הוא הצליח למצוא רק כמה מילים לומר לו במקום רק 'כן אבא' כמו כל פעם.
הפעם היה שונה.
אדריאן עזב את האוכל שלו, כבר לא היה לו תאבון כלל. הוא חלף ליד אביו ואמר
"אומנם אתה שומר אותי כאן בבית, קרוב אליך אבל אתה באותו הזמן מרחיק אותי ממך יותר." אדריאן המשיך ללכת, עלה במדרגות ונכנס אל החדר שלו.

גבריאל הסתובב וצפה בבנו עולה לחדרו. הוא הרגיש תחושה מוזרה בתוכו, כאילו הלב שלו התקמט ונחצה לשניים. כאב לו מאוד מה שאדריאן אמר כי למרות איך שזה נראה מבחוץ, הוא מאוד אוהב אותו- הוא עדיין בנו. ועדיין הוא חייב לחנך אותו.... גבריאל פתאום נזכר באישתו.
"עד כמה שהוא מזכיר אותה" חשב גבריאל וזה היה נכון, גם אדריאן וגם אישתו של גבריאל עקשנים מאוד. ועדיין, למה אדריאן מורד בו ככה? למה הוא לא יכול לראות את האמת?. גבריאל החל לעלות גם הוא לחדרו עם עצב ויאוש בעיניו, ראשו היה מוטה למטה ועם כל מדרגה שעלה אנחה קלה יצאה מבין שפתיו. לפתע הוא ראה מולו את נטלי, עוזרת הבית שלו והוא נעצר כי לא ידע מה לומר.

miraculous laybug - Lila's revange Where stories live. Discover now