miraculous laybug - Lila's revange

חלק 21

מיקום: הבית של אדריאן/רחובות פריז

יום הלימודים הגיע לקיצו ואדריאן יצא מבניין הלימודים והלך לכיוון שער בית הספר שמחוצו חיכתה לו מכוניתו של אביו והשומר ראש מר גורילה חיכה בתוך המכונית לבואו של אדריאן. אדריאן תהה אם לילה באמת שיקרה או לא, אך לפני שיכל לגלות זאת מרינט "גנבה" אותה לשיחה אז לא יצא לו עוד לדבר איתה. הוא רצה לתפוס אותה אך לא רצה להתעכב יותר מדי כי אביו ידוע בלוח זמנים מדוייק ואדריאן יכול לפספס את שיעור הפסנתר שלו שאחריו יש לו שיעור סינית.. אדריאן הוא בנאדם עסוק נורא בביתו, ובודד.

לילה כל היום ניסתה לתפוס שוב את אדריאן, אך ללא הצלחה. היא החליטה שתתפוס אותו בסוף יום הלימודים. היא יצאה בריצה מבית הספר, ראתה שאדריאן כבר יצא מהשער והתקדם אל עבר המכונית של גבריאל. "אדריאן! אדריאן!" לילה צעקה ורצה אליו. היא ידעה שהגורילה יתן לה להתקרב אליו בזכות הקשר שלה עם גבריאל. היא החלה להאט את ריצתה, היא לא יכולה הרי להגיע אליו מתנשפת נכון?.
"אדריאן, לפני שאתה הולך אני..." לילה אמרה בחוסר נוחות. אם היה דבר שהיא שנאה יותר מכל זה להתנצל בפני אחרים על משהו שאין לה מושג ממנו בכלל. היא נשמה נשימה והוציאה אותה באנחה שקטה "אני לא יודעת מה... מה קרה או למה אתה מתכוון 'שחטפתי אותך' אבל..." לילה הסתכלה הצידה. היא ידעה שהמילה הזו חייבת להגיע מליבה, בעיקר מול אדריאן שיודע לזהות את השקרים שלה. כל גופה זז בעצבנות מתקשה להוציא את המילה הארורה הזו מפיה.

אדריאן שבדיוק בא להיכנס אל המכונית, הסתובב למשמע קולה של לילה אשר קראה לו והסבה את תשומת ליבו. הוא שמע למה שיש לה לומר, שהיא לא מבינה על מה הוא מתכוון בנוגע לחטיפה אך היה ניתן לשמוע בקולה שהיא באמת מצטערת, זה הביא את אדריאן להרהר האם לילה באמת לא זוכרת מה קרה אתמול. "כן לילה?, מה העניין?"

"העניין הוא ש... באתי לומר לך.... " לילה לקחה נשימה קצרה והוציאה אותה כחצי אנחה קולנית היא הסתכלה עליו ואמרה לו מהר לפני שתתחרט "סליחה" לילה עמדה לרגע כאילו מחכה לסוף העולם שיגיע אך כמובן שדבר לא קרה. היא הסתכלה סביבה מהר לראות שאף אחד לא מצוטט לבם והמשיכה בהיסוס קל ובלחש "אתה ס... סולח לי נכון? אתה... אתה יודע שהחברות שלנו... חשובה לי" היא לא ידעה לאיזו תגובה לצפות ולכן ציפתה לגרוע מכל.

אדריאן הקשיב ללילה, היא נשמעה שהיא באמת מצטערת על מה שעל פי טענתה לא זוכרת שעשתה. אדריאן הוא בנאדם סלחן והוא לא יתן לאף בנאדם להרגיש רע, אפילו ללילה. "אני סולח" הוא הנהן ונכנס אל המכונית אשר דלתה היתה כבר פתוחה מפניי שמר גורילה פתח אותה בכדי לסמן לאדריאן שעליו כבר להיכנס למכונית. הוא לא רצה שגבריאל יכעס כי אדריאן חזר באיחור מבית הספר. "נתראה מחר" הוא אמר לשלום ונסע משם לאחר שסגר את דלת המכונית ומר גורילה הסיע את אדריאן בחזרה אל ביתו.

--------------------------------------------------------------

מאוחר יותר באותו היום, כשאדריאן סיים את כל המטלות שלו- כשסיים את שיעור הסינית והנגינה בפסנתר שלו, אדריאן ישב על הכיסא בחדרו ובהה במסך שלו שהיה מוצג בדמותה של אימו, אמילי. הוא לקח לעצמו כמה זמן לחשוב עלייה.

פלאג שישב ממש ליד המקלדת, זולל קממבר כרגיל, הסתכל על אדריאן בזמן שסיים את חתיכת הקממבר השנייה שלו "נער חלומות, אתה הולך להמשיך לבהות בתמונה הזאת ולהמשיך לסנן את אהובתך?" פלאג אמר בנימה של קצת שחצנות אבל היה אפשר להבין בבירור שהוא אמר זאת בכדי להזכיר לאדריאן שהוא צריך לענות ליידיבאג על כך שהיא ניסתה לתקשר איתו כל אתמול אך קאט נואר לא יכל לענות כי הוא לא היה- די ברור למה.

אדריאן הסתכל על פלאג ופרצופו השתנתה מפרצוף חולם של דאגה והגעגועים לאמו, לפרצוף מעט משועשע. "אני לא מסנן פלאג, התכוונתי לדבר איתה מאוחר יותר אבל אם אתה מתעקש אני אדבר איתה עכשיו" במילים אלו אדריאן אמר תודה על כך שפלאג באמת דאג לכך שהוא ידבר עם אהובתו- ליידיבאג. "אתה יודע מה זה אומר פלאג, אין לך הרבה זמן" אמר אדריאן וחיוך זדוני קל עלה על פניו. עוד לפניי שפלאג הספיק לסיים את כל הקממבר שלו, אדריאן שלח את ידו קדימה בעוצמה כשידו מאוגרפת היטב, זאת היתה היד בו הטבעת של אדריאן יושבת, טבעת ההשתנות. אדריאן לא נתן לפלאג זמן לסיים לאכול, זאת כי פלאג עצמו 'זירז' את אדריאן לדבר עם ליידיבאג אז בסופו של פלאג ההשתחצנות שלנו הגיעה אליו בחזרה.
"פלאג ציפורניים"
פלאג נשאב במהירות אל תוך הטבעת למשמע קול צעקה קלה שהיתה מלווה במילים שניסה להגיד מהר בכדיי שאדריאן לא ישתנה, הוא ניסה להגיד לאדריאן שיתן לו לסיים את הקממבר אך זה לא עזר.

אדריאן השתנה לקאט נואר, פתח את חלון חדרו וקפץ משם אל גג הבניין הקרוב מולו. הוא פתח את מכשיר הקשר שהיה בקצה המקל שלו וראה מלא הודעות שלא נענו מליידיבאג. הוא הרגיש רע בלב על זה שנתן לליידיבאג להיות בחוסר מודעות על מצבו, על זה שהוא לא ענה לכל כך הרבה הודעות. הוא לא יכול להסביר לה את הסיבה האמיתית ולכן הוא הולך לאלתר איזה שקר למען שמירת זהותם. הוא שלח לליידיבאג הודעה ובה כתב שהוא רוצה לפגוש אותה בגג של אולפניי הטלוויזיה- איפה שהיה קרב נגד סטורמי וודאר. לאחר ששלח את המכתב, בלי ידיעה אם ליידיבאג קראה אותה או לא, הלך אל עבר הבניין בכדיי לחכות לה שם. הוא היה בטוח שהיא תבוא, היא לא תאכזב את החתול שלה, את השותף שלה.

בדרך הוא עצר בחנות פרחים שהייתה ברחוב. הוא קד קידה באלגנטיות בעוד מחזיק בזנבו "אני זקוק לורד המקסים הזה בכדי להציל את היום." הוא אמר והמוכרת נתנה לו ורד אדום. קאט נואר יכול להיות מאוד ג'נטלמני אך רוב הסיכויים שהוא קיבל את הורד בחינם כי הוא הגיבור של פריז וזה כבוד גדול לעזור להם ולהיות בסביבתם.

לאחר שהשיג את מבוקשו, את המתנת הסליחה שהוא הולך להביא לליידיבאג על כך שהוא לא ענה לה, כי לא יכל. הוא המשיך להתקדם אל עבר גג האולפן שם קבע להיפגש עם ליידיבאג. הוא לא יכל לבוא לשם בידיים ריקות.