כמו בספרים

4

חלק 1
בראד
אני עומדת בחדר לבן , אמא אוחזת בידי .
״חומד , אבא שלך צריך אותך.״ היא מחייכת חיוך חמים . היא תמיד אהבה לבוא לי בחלומות ולומר לי משפטים מוכרים .
״קרה משהו?״ אני מרגישה מוזר .
״אבא שלך.״ היא חוזרת על זה . ״הוא עצוב, הוא מנסה לעשות משהו בלתי נסלח.״ היא לוחשת . הקול שלה מזמם באוזניי. אבא ? מה הוא כבר יכול לעשות ? ״יותר מדי , חומד .״ היא מלטפת את פניי בחום .
״את יודעת מי מחכה לך?״ היא מחייכת .
״מי?״ אני מבולבלת . מי יכול לחכות לי?
״מי שרצית כל חיו , הוא האהבה שלך מהספרים ,״ היא מצחקקת במתיקות.

אני פוקחת את עיניי וזיעה נוטפת סביב ראשי . אבא!
אני רצה אל חדרו של אבא , הוא יושב על הריצפה ובוכה . אין דבר יותר כואב מלראות את אבא שלך בוכה ולנסות להישאר חזקה . ״אלוהים !״ הוא לוחש בתסכול , אוחז בחבילת כדורים תרופתיים. אני נושכת את שפתיי ופולטת יבבה . הוא רוצה למות ?

״אבא,״ קולי רועד . עיניו מתמקדות בי וחיוך מאולץ עולה על פניו.

״אני בסדר , אבא בסדר .״ הוא מלטף את פניי , כמו אמא .

״אבא , זאת תקופה .. אתה זוכר שאמא איתנו?״ חיוך עצוב עולה על פניי. ליבי פועם בחוזקה . הפלאפון שלי מצלצל ואני מתעלמת מהצילצול המעצבן .

״הדבר היחידי שאני זוכר זה את העיניים שלה .״ הוא כועס על העזיבה הפתאומית שלה וזה לגיטימי .

״היא אוהבת אותך גם מלמעלה .״ אני מזכירה . הוא מחבק אותי ובוכה לי . אין דבר כואב יותר מזה , אבא שבוכה לילדה שלו ? זה לא אמור להיות ההפך ? אני מרגישה אשמה על הרגשות העצובים שלי .
אני מרגישה אשמה שאני חושבת שאבא שלי אבא גרוע , בעצם הוא כזה .. הוא פשוט אדם מיואש ומתוסכל מהמציאות הקרירה .

״אני לא יודע מה עשיתי שגוי ,״ הוא מיבב .

״הכול בסדר , אבא,״ אני מלטפת את גבו בניחום.

***

אני יושבת עם אבי בבית הקפה , פיטרו אותו והוא עוד יותר עצוב . אז לקחתי אותו קצת להתאוור . ״מה אתה חושב על חופשה בסופש?״ עיניו מהוססות . הוא יודע שאין תקציב .

״פעם אחרת , חומד ,״ הוא קורא לי ככה . כמו אמא .

״אוקי אוקי.״ המסדעה מתלחשים בפתאומיות ברגע שהצילול מופיע שהדלת נפתחת . עיניי הולכות לעבר הדלת של המסדעה .
היצור היפיפה שלי עומד שם ולצידו עומדת בחורה יפה כמעט כמוהו . ליבי מתכווץ בקנאה . אני לא יודעת במה אני יותר מקנאה - ביופי שלה או בכך שהיא עומדת לצידו .

״מה את חושבת בראש המשוגע שלך?״ אבא לוחש . אני מחזירה לו מבט מזהיר . הוא מרים ידיים ומצחקק , החיוך שלו יורד שהוא קולט . ״גם את בעניין של סקוט וואיט ?״ ככה קוראים ליצור היפיפה שלי ? אני מתקדמת את מבטו באבא שלי .

״מאיפה אתה מכיר אותו?״ אני לוחשת .

״הוא המנהל שלי , חומד ,״ הוא משפיל את מבטו. ״כלומר.. לשעבר .״

״זה הבן זונה שפיטר אותך?״ הקללה נפלטת לי . עיניו עולות לשלי בכעס , הוא המום מהדיבור שלי.

״תרגעי , בראד,״ הוא נוזף בי . אני נאנחת.

״בסדר .. סליחה.״ אני מיישרת את מבטי לאבא שלי ואוחזת בידו . ״מה אתה רוצה שנזמין?״ אני לוחשת בחיוך. הוא נאנח ומחייך .
סולח לי במהירות בעזרת החיוך שלי . הוא אוהב שאני מחייכת , הוא טוען שיש לי רוגע שהוא לא מוצא במציאות .

״היי,״ המלצר מגיע משום מקום .

״היי,״ אני מחזירה לו בנימה מנומסת .

״בחרתם מה תרצו?״ הוא עדיין מחייך חיוך מתוק.

״כן ,״ אני מביטה באבא שלי ואז במלצר ,״פעמיים ארוחת בוקר מפנקת .״ כן ... זה הולך להיות יקר , אבל הקיבה המפוצצת של אבי לאחר מכן תהיה שווה כל סנט שאני עובדת עליו .

״מה את עושה?״ אבא שלי לוחש מבולבל בשנייה שהמלצר נעלם מזווית העיניים שלי ושל אבא שלי . המבט החמים שעל פניו מראה דאגה כלפי שתינו.

״די , אבא .. בבקשה .״ אני לוחשת מתוסכלת גם ככה.

הוא נאנח .

אני מרימה את עיניי ועיניי מצטלבות עם עיניו של היצור יפהפה שלי , סקוט וואיט.