33

6.2K 234 92
                                    

בראד
ישנתי בבקתה עם בחור בשם סקאי , הוא היה מתוק בקטע משוגע!
הוא סיפר לי על המשפחה החמודה שלו בעודי מחייכת וממציאה משפחה שמעולם לא הייתה לי , למען השם , היה לי כיף להיות שקרנית ארורה . הרגשתי תחושת אושר של פייק אחד גדול.

אפילו עשינו שחיית בוקר בקרב המים הקרירים , זה הרגיש נפלא .
אספתי את מספר הפלאפון שלו על דף , הוא רצה שניפגש שוב ואני הבטחתי לו שאגיע שוב , ככה אספתי את הידיד השני שלי בחיים.

האוויר הקריר הכה בי שנסעתי באופנוע היישר אל בנייני וואיט.
הכול קרה מהר .
בנייני וואיט.
קוד .
מעלית.
דלת.
בית.

דפקתי והדלת נפתחה , סקוט עמד שם עם פרצוף עצבני ואדום . ״איפה לעזאזל היית?!״ קולו היה מלא עצבים . נכנסתי לבית עוקפת אותו.

״טיילתי,״ אמרתי בפשטות.

״עד עכשיו??״ הוא נראה היסטרי . מה קורה לו?

״כן , פגשתי בחור ו-״ הוא קטע אותי בגסות שלגמרי אופינית ליצור היפיפה שלי .

״מי זה הבחור הזה?!״

״קוראים לו סקאי , הוא חמוד וי-״ הוא שוב קטע אותי.

״סקאי נשמע של שם כמו של אחד של-״ ידעתי שהוא עומד לקלל את סקאי .

״אם תגיד עוד מילה אחת על סקאי והיא לא תהיה פאקניג נחמדה , בחיי, אני לוקחת את הדברים שלי ועוברת לגור עם הסקאי הזה!״ איימתי בכעס . היה לי תקווה שתהיה לו אכפת , ואכן היה לו אכפת.

״תאיימי עליי שוב ואת תראי בדיוק מה קורה אחר כך , תשאי בתוצאות , מתוקה,״ הכינוי שהוא הצמיד לי הרעיד את גופי והרגשתי נמשכת לכעס שלו . זה היה דפוק , נמשכתי לצרות .

״אל תקרא לי מתוקה .״ כעסתי ואפילו רתחתי מזעם.

״אני אקרא לך איך שפאקניג בא לי!!״ הוא צרח . לא התכווצתי בפחד , רציתי להרביץ לו מרוב כעס .

״לא אתה לא ! חתיכת אידיוט , אני פאקניג שונאת אותך!״

״תשנאי אותי עד מחר , אבל תדעי .. שאת שלי , את פאקניג שלי.״ הוא תפס את פניי והביט בעיניי ברכושניות שהרעידה את הצמרמורות שלי.
התנשפתי נסערת , הוא היה בדיוק כמוני.

״אני לא ,״

״שיקרת לי . אמרת לי שאת הולכת לאבא שלך.״
הוא כעס כי שיקרתי ?

״אתה רציני ?״ לחשתי המומה.

״מאוד רציני . שיקרתי לי , עכשיו לא אתן לך ללכת עד גיל 21.״

״ובגיל עשרים ואחת אני אברח לגור עם סקאי!״ צעקתי רציתי שיקנא , אבל הוא פשוט סטר לי בחוזקה עד שראשי הוטה הצידה . הרגשתי את הצריבות בלחי שהוא סטר לה , הלחי הימנית שלי .
דמעות נקוו בעיני . הבטתי בו המומה ונסערת .

הוא הביט בי במבט מלא כעס , הוא היה נראה כמו פאקניג מפלצת בעיניי . שנאתי לשנוא את היצור היפיפה שלי , אבל הוא גרם לכך.
לתיעוב הזה . ״אני מצטערת על הרגע שפגשתי בך , על הרגע שפאקניג עשיתי לך משלוח מזויין .״ לחשתי בקול רועד , עיניי התחננו לבכי . גרוני היה יבש כי חסמתי את הבכי ,״אני מצטערת בכלל שקירבתי את הפה שלי לפה המסריח שלך,״ אמרתי בגועל.

עיניו התכהו עם כל מילה . ״אני שונאת להביט בעיניים שלך ולדעת שזה הפרצוף האמיתי שלך ,חתיכת מפלצת,״ אמרתי . ידעתי שאם אדבר עוד אני אפרוץ בבכי חזק . ברחתי לחדר ונעלתי .

״כן! תברחי ! כמו שאת תמיד פאקניג עושה! חתיכת פחדנית!״ הוא צעק שאשמע , הדלקתי את הטלוויזיה ושמתי שירים , נכנסתי למקלחת ובכיתי . קיוותי שלא ישמע אותי נשברת כדי שלא ירמוס אותי למחרת , אבל בכנות? לא היה לי פאקניג אכפת.

נשברתי . הרגשתי מרוסקת .
כיאלו מעכו את ליבי בשמחה שכאבה לי ועשה טוב לאחר .
כאב שלא חשתי מעולם , כאב של הלב שלי , כאב נוסף שמראה לי שאמון זה שטויות . כי עד לא מזמן האמנתי שסקוט הוא האחרון שיפגע בי .

כמו בספריםWhere stories live. Discover now