כמו בספרים

11

בראד
אני פוקחת את עיניי , בוחנת את החדר המוכר . פאק ! החדר של היצור היפיפה שלי , סקוט . הדלת נפתחת והוא עומד שם בחליפה עם חלקים רבים , הוא נראה כל כך גברי וסקסי . אני מביטה בו עדיין המומה.

הוא מדבר בפלאפון . ״אה-א , אני מבין ,״ הוא מביט בי וקורץ לי . אני מרגישה להט בכל גופי שהוא עושה את זה . ״כן . אחזור אלייך.״ הוא ממהר לנתק .

״אני.. מה אני עושה פה?״ אני לא מצליחה להיזכר במה עשיתי או מה קרה ואפילו איך הייתה ההרגשה של הנשיקה ש- פאק!!!! הייתה נשיקה . התנשקתי עם סקוט . אבא יהרוג אותי .

״עם מי דיברת?״ אני קמה מהמיטה ומתקדמת לשירותים במהירות , הוא נכנס איתי .אני רוצה לצחצח שיניים , אבל מתביישת לבקש מברשת... סקוט מתקרב לרגע ומוציא מברשת שיניים חדשה ומושיט לי . אני מהנהנת בתודה ושותפת את הפנים ולאחר מכן אני מצחצחת שיניים .

״עם אבא שלך,״ הוא אומר ומביט בי דרך המראה כמה שניות . הוא נותן לי מכה חלשה לישבן ויוצא . מה זה היה ? ולמה אני מחייכת מזה ?

אני מסיימת לצחצח שיניים ומרגישה די מסריחה עוד מאתמול . אני אוספת את שיערי לקוקו בעזרת הגומיה שעל שורש כף ידי . שדאגה עוד מאתמול להשאיר סימן.
״סקוט.״ אני קוראת לו . נכנסת למטבח . הריח של האוכל טעים בטירוף.

״תגידי לי שאת אוכלת בשר בבוקר , בחיי , אני שולף לך טבעת.״ זה נשמע כיאלו הוא מתחנן . אני צוחקת. מביטה בשניצלים שהוא הכין . אני לוקחת אחד מהם ונותנת ביס . אני עוצמת את עיניי , זה טעים.

״זה טעים.״ אני מביטה בו וממשיכה לאכול. הוא מרים גבה.

״פיקפקת לי ? ״ הוא מתקרב והכול נעשה איטי. הוא חוטף ממני את השניצל . ״אתמול , נישקת אותי ואפילו תקפת את האישה שלא הייתה אשמה.״ שיט . הכול עולה לזיכרוני , אני מרגישה נבוכה.

״תפסיק.״ אני פוקדת .

״להפסיק מה ? עוד לא התחלתי .״ הוא תופס את ישבני בחוזקה ואני פולטת גניחה והוא מנצל את זה ומדביק את שפתיו לשפתיי . אני מנסה להזיז את ידו מהישבן שלי , הוא תופס ביריכי ומרים אותי לשיש. ״תנשקי אותי,״ הוא מתעצבן . מחזיר את שפתיו אל שפתיי ביותר מהירות. אני מנשקת אותו גם .

הכול מרגיש לי , אשליה . כמו בספרים . כיאלו כל רגע הבועה שלי עומדת להתפוצץ , אבל בנתיים אני מותחת את זה כמה שיותר , אני מנפחת את הבועה . אני מתנתקת ממנו ומחכה למילים הכואבות שמתלוות לאחר סטוץ של נשיקה .

״זה כל כך טעים , ״

״מ-מה טעים?״ קולי יוצא רועד . אני מתנשפת .

״את ,״ הוא מתנשף גם . הוא מקרב את שפתיו את הצוואר שלי ונותן נשיקה ארוכה ואיטית . ״יש לך ריח של דובדבן.״ דובדבן? איזה ריח יש לדובדבן? ״ריח שאני אוהב . הריח שלך.״ הוא מפעיל את קצב ליבי כיאלו אני רצה ריצת אלפיים.

״אתה יכול לאהוב יותר מהריח שלי?״ זה נפלט לי.

״בינגו . אני אוהב יותר.״ הוא מתרחק ומביט בעיניי . ״אני אוהב את המבט המהוסס הזה , אבל מעדיף את המבט שהיה אתמול. ״ הוא אומר ללא בושה . אני צובטת אותו והוא צוחק . אבא . שיט.

״זה.. זה לא יכול לקרות , אתה יודע .. נכון?״

אז ככה מרגישה כלבה אמיתית ?

״אל תדברי שטויות.״ העיניים שבתוכן היה ים רגוע לפני שנייה , כרגע הן בסערה רצינית.

״תפסיק .. אבא שלי לא-״ אני באה להמשיך . הוא מתרחק ממני.

״אבא שלך על הזין שלי!״ הוא מרים את קולו. אני מתכווצת עם המילים והטון הכועס שלו . אני רצה לחדר ונועלת נעליים לוקחת את הדברים שלי ובורחת החוצה .

אני מצטערת בתוך ליבי שהוא לא עצר אותי , רציתי שיעצור אותי ושילחם עליי , אבל כנראה שאני לא מפסיק חשובה לו .
יופי, עכשיו בא לי לבכות ..

אני נכנסת למעלית , מרגישה את הצריבה והכאב שמתלווה לרגשות שלי . אני תמיד חשה בכאב הזה וזה כל-כך מוריד אותי.