כמו בספרים

10

חלק 2
בראד
״ריח של גן עדן .״ הוא חושף את החיוך הממיס שלו .

״איזה ריח יש לגן עדן ?״ אני מתעניינת . איזה שטויות הוא מדבר .

״ריח שלך.״ אוקי , הוא משחק איתי . אני מגלגלת את עיניי ודוחפת אותו בכל הכוח , אבל זה לא משפיע . הוא מביט בי ארוכות . ״הבנתי.״ קולו לא מרוצה . הוא זז ומפנה לי מעבר . אני ממהרת לעקוף אותו ומחפשת את סנדי... בינגו ! פאק , לא .

היא מתמזמזת עם בחור בעל שיער שחור וארוך . מה ? זה לא בחור ! זאת בחורה !!! אין מצב ... אין פאקניג מצב שהיא לסבית .
לא שאני נגד זה , אני בעד , אבל היא אמורה לספר לי. ״את רוצה גם?״ בחורה עוברת לידי ואומרת את זה כיאלו אין לה אלוהים. אני מרימה גבה , לוקח לי כמה שניות.

״לא תודה.״ אני מסתובבת . אין לי איך לחזור הבייתה .
אני מחפשת בחזרה את היצור היפיפה שלי . הוא מביט בי , אני מתקדמת אליו ולפתע הכול נהיה לי איטי . הקצב שלי , הקצב של האחרים. אני נעמדת מולו , מול היצור היפיפה שלי .

״שינית את דעתך?״ קולו קר . הוא כועס .

״נפגע לך האגו?״ אני מקניטה בשאלה שלי .

״ממש לא .״ הוא משלב את ידו בכעס כמו ילד קטן .

״שקרן,״

״טוב.. מה את רוצה?״ הוא מגעיל אליי.

״אתה יכול לקחת אותי הבייתה?״

״אין לך איך?״ הוא חייב לשאול ? חייב לחקור ??

״לא משנה.״ אני מתעצבנת , הוא מעלה לי את הסעיף עם העיניים האלה והשפתיים שצועקות לי רק לנשק אותו . אני מסתובבת והוא תופס במפרק ידי ומסובב אותי אליו .

״אני אקח אותך.״ הוא אומר בטון שדי מאיים על שלום ביטחוני.

״בסדר..״ אני אומרת . הוא אוחז בידי ומושך אותי אחריו - מחוץ למועדון.

אנחנו יוצאים ואוזניי כואבות , הראייה שלי קצת משונה . ״סבלנות , אף אחד לא רודף אחרייך תפסיק לרוץ!״ אני מתעצבנת . הוא מסתובב ואני נתקעת בחזה שלו . אני מניחה את ידי על החזה שלו, ״הו , זה קשיח.״ אני מצחקקת.

״לעזאזל את שיכורה . אני לא מכניס אותך לבית שלך שאבא שלך יראה אותו ככה .״ הוא אומר . אני עוצמת את עיניי . אבא . שיקרתי לו . ״היי , בראד,״ הוא מנער אותי בעדינות . ״את ישנה אצלי.״ הוא אומר .

״אבא שלי שונא אותך.״ אני אומרת באמצע הנסיעה

״אבא שלך סיפר שהחזרתי אותו לעבודה?״ הוא עשה את זה כי הוא גילה שהוא אבא שלי ?איזה עצבים!. . . אני נאנחת בעצבים .

״כן.״ אני משקרת . אבא שלי לא סיפר לי שום דבר כזה .

״העברתי אותו למחלקה שהוא רצה , אני נחמד אליו.״ הוא פונה בכיכר .

״יופי,״ אני מלמלת . ״אני .. שיקרתי לו. בגללך.״

״במה שיקרת לו ? בגללי?״ הוא לועג .

״הוא אמר לי להתרחק ממך,״

״נו ו?״

״אני לא מצליחה להתרחק ממך.״ אני מתעצבנת כי זה נכון . הוא נכנס לחנייה של הבניין ומחנה את האוטו . אנחנו יוצאים מהאוטו , מגיעים למעלית .

״למה את לא מצליחה להתרחק ממני?״ קולו חלש ברגע שהדלתות במעלית נסגרות . אני לוחצת על קומה שבעים . הוא מביט בי ומחכה לתשובה .

״כי אני לא רוצה ,״ אני אומרת בכנות.

״ומה את כן רוצה?״ כל מה שקשור אלייך.

״אני לא יודעת.״ אני מלמלת . הוא מתקרב .

״מה את רוצה עכשיו?״ הוא לוחש וכולא אותי בין ידו , שפתיו נוגעות-לא נוגעות בשפתיי.

״א-את..״ אני מלמלת , ״זה.״ אני נוגעת בשפתיו . חיוך עולה עליהן . אני אוהבת את זה . הוא מוחץ אל שפתיי . עיניי נעצמות בעדינות . הוא עושה דברים שלא ידעתי שאפשר לעשות בזמן נשיקה . הוא מוציא ממני קולות שלא חשבתי שיצאו ממני אי-פעם .

אני כל כך נואשת אליו . הוא מתרחק ברגע שהדלתות של המעלית נפתחות . אני מושכת אותו אליי בחזרה . יש קול של שיעול של אדם . אני מתרחקת ממנו ומביטה באישה החצופה שעצרה אותנו.

״את לא נכנסת.״ אני מזהירה אותה . הדלתות נסגרות ואני נצמדת אליו בחזרה . הוא צוחק .

״את רעבה ?״

״אלייך.״ אני מגלגלת עיניים . הוא אוהב את זה , אני חוזרת לנשק את שפתיו והוא חוזר למלא את הבטן שלי בהרגשה כל כך טובה .