פרק 2 - הבעייתי

525 46 40
                                    

לפני שהספקתי להגיב או לעכל את מה שאמר שמעתי קול מאחורי.
״או! תראו מי פה,״ הסתובבתי לשמע הקול, רואי התקרב לעברינו. ״ממן, מה קורה אחי?״ רואי שאל את דוד. בקולו היה משהו משונה, היה לו טון של סלידה.
דוד לא הגיב לו וכני מתלבטת אם זה בכוונה או כי הוא לא שמע. ״אני מבין כבר הספקת להתלבש על הבת שירות.״

אני מרימה את גבותיי מהדיבור הזה, ככה הם מדברים על כל הבנות שירות פה?

דוד מרים את ראשו ומביט בו. ״לא לדבר עליה ככה, תרגיע.״ הוא מסנן וגורם לליבי להלום לרגע. הקול שלו מושך אותי ושכחתי כבר כמה התגעגעתי אליו.

רואי פותח את עיניו בהפתעה. ״זהו? כבר תפסת בעלות?״

דוד קם לפתע במהירות, זורק את הסיגריה לרצפה ולא דואג לכבות אותה. ״תקשיב לי טוב יא חתיכת זין,״ הוא מסנן. ״מילה אחת עליה ואני דוקר אותך.״

אני גומעת את רוקי, בוהה בשניהם לא מבינה מה קורה למולי. חניך ומדריך שככה סולדים אחד מהשני, ועוד בכזאת הדדיות.

״תרגיע את הדיבור שלך,״ רואי לא נבהל. ״זריז.״

״תרגיע אתה קודם, טפי עליך, איך אתה מדבר.״ דוד יורק בעצבים. אני כל כך רוצה להרגיע אותו אבל גם פוחדת מהתגובה שלו. יותר מידי זמן שלא דיברתי איתו ויותר מידי זמן ששכחתי כמעט את קולו.

״מדבר יותר יפה ממך, זה בטוח.״ אני מרימה את גבותי ומביטה ברואי. דיבור כזה של מדריך כלפי תלמיד לא עובר אצלי בשתיקה, אבל לא רציתי להגיב. רק עכשיו הגעתי לפה. ״יאללה מוריה,״ רואי ממשיך לדבר, לא נותן לדוד זמן להגיב. ״באתי לקרוא לך, יש ישיבת צוות ראשונה, צריך לזוז.״ והוא פשוט הולך ולא מחכה לי. משהו ברואי לא עובר לי חלק. הנוכחות שלו לא עושה לי טוב.

״אני באה,״ אני משיבה במהירות, עדיין מנסה לעכל מה קרה פה עכשיו. ״נדבר כבר,״ אני אומרת לדוד ומתקדמת לרואי במהירות, מנסה להגיע אל הקצב שלו.

״אז מה..״ הוא פותח את פיו לאחר שאני מגיעה אליו. ״אני רואה שהספקת להכיר כבר את התלמיד הבעייתי שלנו.״

אני מכווצת את גבותי בשאלה, ״מה?״

״זה דוד ממן, הוא שמיניסט והוא אחד הבעייתים פה, כל יום מנסה להגניב פה סמים. הוא גם לא דברן גדול והוא קשה לפיצוח, אני מאמין שיהיה לך קשה איתו אבל את תתרגלי, למרות שאני ממליץ לך לשמור ממנו מרחק.״

״מה זאת אומרת?״

״אל תקני את הפלרטוטים שלו, מוריה. זה סתם זה. הוא ילד חרא ואני אומר לך אל תקני את הזבל שיוצא לו מהפה. תשמרי אותו לרווחה נשבע לך, הוא מקרה אבוד.״

״סליחה?!״ אני נעצרת, מרימה את קולי לפתע. הייתי בהלם מצורת הדיבור שלו על דוד, ״מה נסגר איתך? אתה מדריך כאן, מה זאת הצורת דיבור הזאת?!״

רסיסים מהעבר Where stories live. Discover now