𝕡𝕒𝕣𝕥 𝕤𝕚𝕩𝕥𝕖𝕖𝕟 (𝟷𝟼)

2K 79 19
                                    

הוא פשוט יצא מהחדר!! אמר את זה ויצא!!! כאילו שזה כלום!! לפגוש את אבא שלי!!! אין בי שום רצון לראות אותו או את תיאו!!

**20:30**
״תתחילי להיתארגן קייט״ לוק אמר וקמתי חסרת כוחות לארון לוקחת ממנו גינס פשוט וחולצה פשוטה אבל זה בסדר כניראה שגם לוק לא נרגש במיוחד כי הוא לבש בגדים פשוטים גם כן פשוטים ביחס אליו כמובן... אחריי הכל הבן אדם כל היום עם חליפה ״נצא?״ הוא אמר ובלת ברירה הנהנתי נכנסתי לאוטו בוהה בחלון ״אם תרצי ללכת משם תגידי לי״ הוא אמר מניח את ידו על רגלי מנסה ליצור את התחושה התומכת... ״אני אסתדר...״ אמרתי מזיזה את רגלי באי נוחות ״סליחה אני לא...-״ קטעתי אותו ״זה בסדר... אחריי הכול אני פשוט צריכה אילוף...״ אמרתי והוא התנשף ממשיך לנסוע ״קייט אני-״ קטעתי אותו ״פשוט תמשיך לנסוע...״ אני לא יעשה איתו את השיחה הזו... מה שהיה באותו יום שייך לאותו יום... הנסיעה הייתה שקטה וכשהגענו למסעדה התחלתי להסס... ישבתי באוטו ונשימתי החלה להיות כבדה יותר ״את רוצה שנחזור?״ לוק אמר בטון ״דואג״ ושלח את ידו להתניע שוב את הרכב ״לא... אני בסדר״ אמרתי מזיזה את ידו ממוט ההילוכים יוצאת מהרכב התקדמנו למסעדה שם אבא שלי ותיאו כבר חיכו בשולחן ניפרד ושקט במסעדה ״היי קייט״ אבא שלי אמר מתקדם לחבק אותי אבל הזזתי את ראשי בכעס והוא הבין אותי כניראה כי הוא לא התעקש ״מה שלומך קייט?״ תיאו אמר כשהתיישבנו ליד השולחן ״בסדר״ עניתי בשקט כשהמלצרית פתאום הופיעה ולקחה את ההזמנה ״שלום לוק!״ אבא שלי מושיט את ידו ברשמיות אל לוק ״שלום רמון!״ לוק ענה לוחץ את ידו והם הנהנו ״אפשר בבקשה לדבר עם הבת שלי בפרטיות?״ אבא שלי אמר ולוק הסתכל עליו בחשד ״כמובן...״ הוא אמר והוא ותיאו קמו מהשולחן והלכו לבר שהיה שם ״קייט אני צריך שתיקחי את זה!״ אבא שלי אמר כשפתאום שמתי לב לידו מתחת לשולחן ״מה זה?״ אמרתי בשקט ״פשוט תקחי!״ הוא אמר ולקחתי את השקית הקטנה מידו... זו הייתה שקית קטנה ובתוכה שבב קטן ״שימי את זה במכונית של לוק״ הוא אמר והבטתי בו בשאלה ״בשביל מה?״ אמרתי והוא קטע אותי ״בלי שאלות מיותרות! פשוט תעשי את זה!! אני עושה את זה בשבילך!״ אבא שלי ענה בלחישה ״בשבילי?! כמו שמסרת אותי בשבילי? כמו שזרקת אותי מהבית? כמו שהסתרת ממני את המחלה של אמא?! אבא תחסוך לי! אתה אף פעם לא עושה כלום בשבילי אז או שתגיד לי מה זה או שאני נותנת את זה ללוק בזה הרגע!״ התחלתי לצעוק ״הכול הסדר?״ לוק התקדם אלינו ״זה הפעם באמת בשבילך! את עוד תביני״ אבא שלי לחש שנייה לפניי שלוק הגיע לשם שוב ״כן הכול מצויין״ אבא שלי אמר ולוק הסתכל לעברי והנהנתי הארוחה עברה בסדר... ובסופה התקדמתי לרכב בלי להביט לאף אחד משלושת מגברים האלו בעיניים... ״אתה תגיע לפגישה מחר?!״ אבא שלי אמר ללוק ולוק הנהן ומשם התקדמנו פשוט לרכב... הנסיעה הייתה שקטה וכשהגענו עליתי לחדר מתקלחת ומתעלמת לגמרי מנוחחותו של לוק בבית ״שבי!״ הוא נכנס לחדר בפתאומיות בזמן שסירקתי את השיער ״למה?״ אמרתי בשקט ״פשוט תשבי לרגע״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי ״שבי? באמת לוק? לשבת כמו איזה כלבה צייתנית? חסר רק שתגיד לי ארצה ותביא לי חטיף...״ אמרתי והוא גיחך ״פשוט תשבי! הנה גם אני יושב טוב לך?״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי מתיישבת לידו ״את עקשנית!״ הוא אמר בחיוך ״עוד משהו?״ אמרתי בטון כועס ״כן!״ הוא אמר ואחז את ידי בידו ״אני מצטער... אין לך מושג כמה... אני פשוט לא יודע כבר מה לעשות איתך!״ הוא אמר בטון נואש כזה ״מה לעשות איתי? כלום! לא לעשות איתי כלום לוק! תשחרר אותי!״ אמרתי בכעס ״אבל אני לא יכול!״ הוא ענה מעלה מעט את הטון ״זה לא שאתה לא יכול אתה לא רוצה!!״ צעקתי... ״נכון!! יודעת מה? כן! נכון! אני לא רוצה שתצאי מכאן! אני רוצה שתשארי קרובה! שבנים לא יתקרבו אלייך ויגעו בך!״ הוא צעק וגיחחתי בזלזול ״להישאר קרובה? למה?! כדיי שיראו שהכלבה שלך צייטנית?״ אמרתי בכעס ״לא! כדיי לשמור עלייך!!״ הוא צעק ופשוט השתתקתי... לא ידעתי מה להגיד... נשארתי בלי מילים... השפלתי את מבטי לרצפה ואפילו לא קמתי מהמיטה... נשארתי לשבת לידו קפואה ״לשמור עליי ממה...?״ זה הדבר היחיד שהצלחתי למלמל... ״מעצמך... מעצמך ומהחיים שאבא שלך מתכנן לך!!״ הוא אמר בטון יותר רגוע ״זה לא התפקיד שלך לשמור עליי...״ אמרתי בשקט ״אבל זה מה שאני רוצה! אני לא יכול לדמיין אפילו את האפשרות שמישהו יפגע בך! גם אם המישהו הזה זה אבא שלך!״ הוא אמר וקיווצתי את גבותי בשאלה ״מה אבא שלי מתכנן לי?״ אמרתי בשקט ״שתיהי חלק מכל העולם הזה... קייט את עדינה מדיי בשביל זה״ הוא אמר וגיחחתי בזלזול ״עדינה מידיי? באמת לוק?״ אמרתי והוא גיחך ״את חושבת שהיית מסתדרת דקה?״ הוא אמר ובלי אפילו להרהר הנהנתי ״אז בהצלחה! את תיהי חלק מכל הפעולות שלי בחודש הקרוב!״ הוא אמר בחיוך מתחכם ״יופי! נראה כבר מה זה עדינה מידיי!״ עניתי כשפתאום ראיתי אותו מקווץ את גבותיו בשאלה ״מה זה השקית הזו?״ הוא אמר כשהשקית שאבא שלי הביא לי בלטה מעט מאחת המגירות של השידה הקטנה ״מה? סתם! כלום!״ עניתי במהירות לוקחת את השקית מידו והוא הסתכל עליי מוזר ״אוקיי...״ הוא ענה בחשדנות וגיחך יוצא מהחדר פאק! הייתי אמורה לשים את זה ברכב של לוק!! ״אהה ותתכונני מחר בבוקר את באה איתי לפגישה מיוחדת...״ לוק צעק וגיחחתי לעצמי בשקט

**4:00**
״קומי כבר נו!!״ לוק מעיר אותי במהירות ואני מסתכלת עליו בהלם ״אמרת בבוקר!״ אמרתי בעצבים מתחפרת בתוך הסדינים ״נו ומה עכשיו?״ הוא אמר מגחך ״אמצע הלילה!!״ אמרתי בעצבים ״קחי תתלבשי! וקומי כבר!! את אפילו לא מסוגלת לקום?״ הוא אמר מגחך ״אוף!!״ קראתי בקול קמה לוקחת את הבגדים שהביא לי נכנסת למקלחת הסתכלתי רואה גינס שחור וחולצה שחורה ״אתה מאוד מקורי!!״ צעקתי לעברו מהמקלחת ״אמרת שאת אוהבת שחור לא?״ הוא אמר וגיחחתי לעצמי בשקט מתלבשת במהירות ״את נראת ממש עירנית!״ הוא אמר כשהתקדמנו לכיוון הרכב ״לאן את הולכת?״ הוא אמר והסתובבתי לעברו רואה שהוא לא הלך לכיוון הרכב אלה לכיוון המחסן מאחורה ״קחי שימי את זה!״ הוא הושיט לעברי מעיל עור שחור ״אני נראת לך כמו איזה- לא!!״ אמרתי רואה שהוא מוריד כיסוי מאופנוע שכמה מקורי הוא היה שחור! ״מה קרה קייטי? אף פעם לא ראית אופנוע?״ הוא אמר מתיישב מסמן לי להתיישב מאחוריו ״תקשיב... זה לא נראה לי מתאים כול כך אולי כדי שאני אשא-״ הוא קטע אותי ״ותוותרי ככה מהר על להראות לי שאני טועה?״ הוא אמר וגיחחתי ״תעלי אני מבטיח לנסוע לאט!״ הוא אמר והתיישבתי מאחוריו וכשהתיישבתי הרגשתי את השבב בכיס האחורי שלי... אני לא יודעת מה אבא שלי רוצה שאני יעשה עם זה אבל כדיי לו מאוד שלוק לא יתפוס אותי... ״תחזיקי בי!״ לוק אמר ושמתי את ידיי מובכת על כתפיו ״לא ככה... את תיפלי... ככה!״ הוא אמר מעביר את ידיי מתחת לידיו והחזקתי מובכת במעיל שלו ״רגע לוק מה עם קסדו-״ הקול שלי נקטע כשהוא התחיל לנסוע ואני נשבעת שכמעט נפלתי ״לוק!! תאט!!״ צעקתי בפחד והוא גיחך ממשיך לנסוע וחיזקתי את האחיזה קוברת את ראשי מאחוריו...
״תתקופפי!!״ לוק צעק כשפתאום רעש של אקדח נשמע מאחורינו ״מי אלה לעזאזל?״ הוא צעק וסביבתי את ראשי לאחור רואה רכב ובו שניי גברים יורים לעברנו ״תחזיקי קייט!!״ לוק אמר מתחיל לנסוע יותר מהר פתאום הוא עזב ביד אחת את האופנוע והוציא אקדח מהחגורה שלו ״זה היה עלייך כול הזמן הזה?!״ צעקתי בהלם ״פשוט תתקופפי!!״ הוא צעק עליי חזרה ממשיך לנסוע ויורה לאחור...

black & white Where stories live. Discover now